מאת: ליאורה ארנון, מנהלת פיתוח ידע, ג׳וינט התנדבות

בחברה הישראלית, ברשויות המקומיות ובמערכת החינוך מושקעים משאבים רבים מדי שנה ליצירת תשתיות לקידום התנדבות של בני נוער. בבסיס ההחלטה להקצות משאבים לתחום זה עומדות ההבנה והתפיסה כי להתנדבות בקרב בני נוער תועלות ורווחים רבים לנער המתנדב עצמו, לבית הספר, לארגון המפעיל ולקהילה כולה.

עם זאת, מעניין לציין כי עיקר המחקר שנערך עד היום בנושא התועלות והרווחים שבהתנדבות נוער, התמקד בכדאיות שבהתנדבות וביתרונותיה עבור הנער המתנדב עצמו, וחקר פחות את ההשפעות הסביבתיות על הקהילה, את התשואה לארגוני ההתנדבות, את הרווח לעסקים ואת השכר המגולם בהתנדבות זו למערכת החינוך מהיבטים שונים.
במאמר זה אנסה למפות את הרווחים והתועלות עבור המתבגרים המתנדבים וגם עבור המערכות המשיקות להם - הן התולדות הישירות והן אלה המתקבלות כתוצרי לוואי.
התועלות והרווחים לנער המתנדב
עובדה ידועה ורווחת כיום כי להתנדבות טבע כפול: המתנדב מסייע לאחר ומקדיש מעצמו ומזמנו לטובתו, ובו-בזמן הוא יכול לקצור לא מעט תועלות ורווחים המשרתים גם אותו עצמו. מחקרים רבים ביקשו לבחון את ההשפעות השונות שיש להתנדבות נוער על הנער עצמו. כל אחד מהם ניסה להדגיש היבטים שונים בהתפתחותו של הנער ובצמיחתו במסגרת הפעילות ההתנדבותית. להלן יוצגו היבטים אלה.

1. אני מכיר ומבין את עצמי טוב יותר ואני מרגיש טוב! התפתחותה של הזהות האישית והפרו- חברתית של הנער המתבגר
תקופת ההתבגרות היא תקופה קריטית לגיבושם של ממדי מפתח פסיכולוגיים הנוטים להישאר יציבים במהלך החיים הבוגרים. התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון ממצבת את תקופת ההתבגרות כתקופה של גיבוש הזהות.2 ההתנדבות פותחת בפני הנער הזדמנויות להכרת החברה על גווניה השונים, מאפשרת לו ליצור יחסי תפקיד מסוגים שונים עם אנשים בציבור ועם בעלי תפקידים, וגורמת לו לבצע דברים בכוחות עצמו. על כן, ההתנדבות משמשת הקשר שבתוכו מתבגרים יכולים לפתח או לגבש זהות פרו-חברתית, וגיל ההתבגרות עשוי להוות תקופה משמעותית במיוחד למעורבות בפעילות התנדבותית. התנדבות, אם כך, יכולה להאיץ את התפתחותה של זהות פרו-חברתית ולהבהיר למתנדב מהו תפקידו ביצירת שינוי חברתי וקהילתי.3 במחקר שערכה במשך יותר מעשרים שנה ובארצות שונות פרופ' ציפורה מגן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, נמצא כי מחויבות על-אישית וביטויה הלכה למעשה קשורים בקשר חיובי ובזיקה הדדית עם אושר אישי ועם שמחת חיים. אדם המתנסה במחויבות על-אישית מתקרב אל היכולת הטמונה בו לחרוג מגבולות העצמי, ובה בעת נהנה מתחושה פנימית של הגשמה וערך עצמי ומיכולת רבה יותר למצוא מקורות של שמחה ואושר בחייו. הצורך בהגשמה עצמית ברמות שונות והדחף לקשר אנושי, הכולל רכיבים של עזרה לזולת והשפעה על מצבו של היחיד בחברה ושל החברה כולה, מתבטאים בבירור בדבריהם של בני נוער המעורבים בפעילות התנדבותית בחברה. דחף זה אכן נראה הגיוני, אם מתייחסים למוקדי ה״חיכוך״ האופייניים לגיל ההתבגרות - הצורך בתמיכה רגשית, מצד אחד, ומגמת התבטאות עצמאית, מצד אחר. שני צרכים אלה, כשהם באים לידי הגשמה חיובית, יוצרים אצל בני הנעורים תחושות של שמחה ואושר תוך כדי מודעות עמוקה למשמעות החיים.

2. אני לומד על עצמי ולומד על אחרים: העצמה, התפתחות וצמיחה אישית
במסגרת פעילותם ההתנדבותית נחשפים בני הנוער למגוון של אוכלוסיות, בעיות ואתגרים קהילתיים. תפקידם ההתנדבותי מעמיד אותם בפני ההזדמנות והאפשרות ללמוד להכיר את עצמם ולבחון את גבולות יכולתם בהתמודדות עם מורכבויות אלה. מחקרים רבים בחנו את השפעתה של ההתנדבות על ההתפתחות האישית והחברתית של המתנדב, וכן פיתוח תכונות אישיות ומיומנויות שונות ומגוונות, התורמות לצמיחתו האישית של הנער המתנדב.
הפעילות ההתנדבותית עשויה להביא לשיפור הדימוי העצמי, הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הנער.עשיית מעשה חיובי למען אחרים מספקת לבני הנוער תחושת הישגיות ותפקידם מעניק להם חוויה של גאווה וסיפוק עצמי. ככל שבני הנוער חשים טוב לגבי עצמם, כך סביר שתתפתח אצלם השקפת חיים חיובית.
במקביל, ההתנדבות תורמת גם לפיתוח תכונות ומיומנויות שונות, כמו עצמאות, אחריות, יצירתיות, יוזמה אישית, כישורי מנהיגות ותקשורת ויכולת עבודה בצוות. כמו כן היא עשויה לטפח מיומנויות רגשיות מגוונות, כגון בגרות רגשית ושליטה עצמית.5
מחקרים נוספים המאששים את התפתחותן של מיומנויות אלה,6 גילו כי במסגרת ההתנדבות המתבגר מנסה להוכיח לעצמו ולסובבים אותו את יכולתו לקבל על עצמו אחריות ולעמוד בה. ההתנדבות גורמת לו להיות יצירתי יותר, לבצע דברים בכוחות עצמו וכן ליצור קשרים בין- אישיים עם הסביבה. היא גם מהווה עבורו אמצעי עזר להרחיב את טווח ההתנסויות שלו ואיכותן.

3. אני לומד על מערכות היחסים שלי ומפתח אותן: צמיחה חברתית
מעבר לצמיחה האישית המשמעותית שצוינה לעיל, התנדבות תורמת גם בפיתוח המיומנויות החברתיות של הנער המתנדב, העשויות לתרום לשילובו בחברה לחיזוק מעמדו ולבניית מקומו החברתי, ומאפשרות תהליך שכלול מתמשך של המסוגלות החברתית.
ההתנדבות מאפשרת לבני הנוער לחזק ולהרחיב את קשריהם החברתיים - בין שעם חבריהם, החולקים עמם את חוויית ההתנדבות, ובין שעם בני נוער חדשים, שהכירו במסגרת ההתנדבות. הפעילות מרחיבה גם את הרשתות החברתיות שאליהן משתייכים בני הנוער המתנדבים: החיבור עם הקהילה שנוצר במסגרת הפעילות ההתנדבותית, מחזק ומרחיב את מעגלי התמיכה של המתנדב, כשהוא חושף אותו לבני נוער אחרים, בעלי תחומי עניין דומים, למשאבים השכונתיים הקיימים ולפעילות מהנה ומספקת. בכך, למעשה, מתחזקת גם תחושת השייכות הקהילתית של המתנדב, דבר שבוודאי מחזק את ביטחונו האישי והחברתי.
כמו כן ההתנדבות מספקת לבני הנוער הזדמנויות לאמן ולשכלל את כישוריהם החברתיים, מעצם כך שהיא מייצרת בעבורם מפגש מתמשך עם קבוצת בני אדם בעלי תחומי עניין דומים מכל הגילים. מיומנויות חברתיות העשויות להתפתח במסגרת פעילות התנדבותית, הן מיומנויות תקשורת בין-אישית, סבלנות וסובלנות לאחר, רגישות בין-תרבותית, עבודת צוות, גישור ורישות.
ההתנדבות מחזקת גם את בריאותם הנפשית של המתבגרים, בעיקר של מתבגרים הסובלים מבידוד חברתי. היא מפגישה בני נוער דרך קבע עם בני נוער אחרים, ויוצרת מערכת תמיכה חברתית המסייעת לנער המתנדב בהתמודדות עם רגשות שליליים, כגון מתח נפשי ודיכאון 

4. אני עסוק בדברים חיוביים: צמצום התנהגויות סיכוניות
כמה מחקרים עסקו בנושא של השפעת ההתנדבות על הסבירות להתנהגויות אנטי-סוציאליות בקרב מתבגרים. מחקרים דיווחו כי קיים קשר שלילי בין השתתפות בפעילות התנדבותית של מתבגרים לבין שימוש במריחואנה, וכי השתתפות בפעילות התנדבות הפחיתה את שיעורי ההיריון והנשירה ממסגרות לימודיות בקרב המתבגרים בארצות הברית.
תיאוריות של בקרה חברתית טוענות כי רוב המתבגרים מפתחים ״מידה של קונפורמיות״ במעבר לחיים הבוגרים, תוך כדי שהם מאמצים את כללי המסגרת שלהם (בית הספר ו/או עבודה). מחויבות לקווי התנהגות קונבנציונליים יכולה להתבטא בשאיפות אקדמיות ובמחויבות להשיג מטרות אקדמיות ו/או להימנע מפעילויות סיכוניות, כגון התמכרות לסמים או לאלכוהול. במונחי התיאוריה, אפשר לומר כי התנדבות היא ביטוי התנהגותי של קשר מפותח לחברה.
עבור מתבגרים שכבר מפגינים בעיות התנהגות, התנדבות יכולה להיות אמצעי לשילוב מחדש בחברה. מתן הזדמנות להתנדבות עבור נוער עבריין, לצד בני גיל קונפורמיים, מאמץ את הקשרים החברתיים החדשים, ובכך מאפשר שילוב מחדש של היחיד בתחום הפעילות הנורמטיבי. לצד הרווחים שבשילוב מחדש, ההתנדבות יכולה לקדם עמדות פרו-חברתיות אצל המתבגרים, תוך כדי למידה חברתית מבני גילם. אם נכון הוא שבני נוער לומדים להיות עבריינים זה מזה, סביר להניח שילמדו גם את ההפך.

5. אני מבין את הכוח שיש לי להשפיע על הקהילה והסביבה:
הפיכתם של בני הנוער לאזרחים מעורבים בקהילה בני נוער מתנדבים מגלים תוך כדי עשייה את יכולתם להיות אכפתיים ואמפתיים כלפי האחר. יכולת זו מעצבת, כאמור, את זהותם הפרו-חברתית, וזו תשפיע גם על האופן שבו יבחרו להתנהל כמבוגרים בקהילתם בעתיד. מחקר שבדק אם תפקידי התנדבות שונים שמבצעים בני נוער ישפיעו על התפתחות התנהגות אזרחית בקרבם, גילה כי בני נוער שבמסגרת התנדבותם באו במגע ישיר עם אוכלוסיות מצוקה ואוכלוסיות נזקקות, גילו רגישות גבוהה יותר למצוקות חברתיות, דרגות גבוהות יותר של אחריות חברתית ורצון להתנדב בעתיד, יותר ממתנדבים שלא באו במגע עם אוכלוסיות אלה והתמקדו במתן סיוע טכני לארגון.
בהנחה שחוויית ההתנדבות היא חיובית ומשמעותית, היא עשויה לתרום להיכרות עם החברה לגווניה, לרכישת ידע פוליטי, לטיפוח תחושת אחריות חברתית ולפיתוח מיומנויות של השתתפות אזרחית פעילה.  נמצא כי התנסות מוקדמת בפעילות התנדבותית חיובית ומשמעותית, בגיל ההתבגרות, תוביל להתנדבות בעתיד.
שני מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות מחזקים סברות אלה. במחקר אחד, שבו נערכה השוואה בין מידת ההתפתחות של אכפתיות, אלטרואיזם, אזרחות ואחריות אזרחית בקרב תלמידים המעורבים בפעילות התנדבותית בית-ספרית, לבין תלמידים שלא השתתפו בפעילות מעין זו, התברר כי אצל התלמידים שהיו מעורבים בפעילות התנדבותית, הסבירות כי ישמרו את הערכים והנכסים האישיותיים שלהם עם התבגרותם גבוהה משמעותית מזו של הקבוצות האחרות.  במחקר השני נמצא כי תכניות מעורבות בקהילה וחשיפה לאסטרטגיות יעילות של למידה אזרחית היו המנבאים החזקים ביותר למחויבות למעורבות אזרחית בעתיד.

מתוך אתר אשלים