יום ו' 30/10/2020 | 3:25
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > כיצד ניתן לעזור לילד עם קשיים חברתיים

מאת: סיגל ניב

"רק שימצא חבר טוב אחד ", זהו משפט שכיח הנשמע מפי הורים המזהים קשיים חברתיים אצל הילד ופונים לעזרה . הורים ואנשי חינוך רבים מעידים על תחושת חוסר אונים נוכח קשיים חברתיים של הילד: ביישנות , חרם חברתי, התפרצויות זעם, תוקפנות והסתגרות הנן תופעות שכיחות בקרב ילדים ובני נוער . המשפחות הפונות לעזרה מצויים ילד והורים במצוקה גדולה, המלווה בתחושת חוסר אונים ולעיתים השלמה עם הקושי החברתי כגזירת גורל, מצפים לשינוי , אך מיואשים ומטילים ספק ביכולתו של הילד לשנות ולמצוא מעגל חברים תומכים ומקבלים .

מעגל חברים תומך ומקבל " הוגדר ע" ארגון הבריאות הבינלאומי כאחד הגורמים החשובים לרווחתו של הילד, בעוד תחושת הרווחה -WELL- BEING מוגדר כמצב בריאותי אמפירי (פיש,2009) .לדאבוננו, ניתן למצוא ילדים, בני נוער ואף מבוגרים רבים אשר אינם מצליחים להשתלב במעגל החברים בהצלחה, מנסים נואשות לפלס מקום חברתי, בד"כ  בדרכים שאינן אפקטיביות כהימנעות מיצירת קשרים חברתיים , או אימוץ התנהגות פוגענית כלפי חברים, מורים והורים.

פגיעה באחר בניסיון לקבל מקום חברתי

אימוץ דפוסי התנהגות פוגענית הינה תופעה שכיחה בקרב ילדים אשר לא מצאו מעגל חברתי מקבל ותומך ומנסים לקבע את מקומם החברתי : פרצי זעם, הצקות, הפרעות , קללות ופוגעניות כלפי החברים, האחים, ההורים והמחנכים. הילד יודע שהתנהגותו אינה הולמת ומייחל  לשינוי, אולם במרבית הפעמים , ילדים אילו אינם מכירים דרכי התקשרות אחרים ואוחזים בהתנהלות המוכרת כעוגן. למעשה, הילד "הפוגע"  מצוי במצוקה ומבחינתו התנהלות זו הינה הדרך המוכרת  לקולו וקיומו  בעולם החברתי וילדים רבים  ממשיכים בהתנהגות הפוגענית כביטוי קיומי יחיד למקומם החברתי.

"הילד השקוף" : הסתגרות והימנעות מאינטראקציה חברתית 

במקרים אחרים של קושי חברתי , ניתן למצוא ילדים הנמנעים מנקיטת יוזמות חברתייות ,דוחקים את הקושי ומנסים לא להתבלט ולא להתמודד .בד"כ ילדים אלו נחשבים בעיני המבוגרים והחברים לילדים נוחים  שאינם  מזיקים לחבריהם ,אולם הם  לא משתתפים באירועים, מבלים בהפסקות לבד  ובשעות הפנאי ואחה"צ אינם נפגשים עם חברים . לעיתים , ההימנעות החברתית מתפתחת לאחר מעבר דירה , מעבר לבית ספר חדש- בד"כ הילד /ה התנתקו מחברי הילדות ולא הצליחו ליצור קשרים חדשים או שחוו  במעבר סיטואציה חברתית שהם פרשו כדחייה . חוויה חברתית שלילית זו הותירה חותם וחשש המונע מהילדים ליזום קשרים חברתיים ולהאמין כי אפשר אחרת וחלקם פיתח "תודעה כוזבת " לגבי מסוגלותם החברתית .חשוב לזכור כי ברבות הזמן , הקשיים עלולים להחריף , הילדים כה חסרי בטחון במסוגלותם החברתית עד לכדי דחייה או חוסר זיהוי של ניסיונות החברים להתחברות , הם אף מעבירים  מסר שגוי  שכביכול אינם חפצים בקרבת הילדים האחרים .  

עזרת ההורים : שיתוף פעולה עם בית הספר , הכלה והכוונה של הילד

ילדים החווים בעיות חברתיות מייחלים לסיוע  ולשינוי, הם אינם מצליחים לשנות את מצבם החברתי מאחר ואינם יודעים כיצד לפעול , מה עליהם לעשות ובעיקר חוששים מכישלון נוסף . לקשר שבין הנער וההורה ישנה חשיבות גם בהתפתחות של מיומנות חברתיות ופיתוח מערכות יחסים בריאות. קיים קשר חיובי בין יחסים תקינים עם ההורים למציאת מעגל החברים. תכונות משפחתיות כגון חום , הקשבה  ונוכחות של מבוגר אכפתי מהווים גורם תמיכה מגן ומווסת לילדים  . כמו כן נמצא קשר חיובי בין פיקוח הורי לבין הימנעות ממעורבות בהתנהגויות סיכון עם חברים ונטייה לעמוד בפני לחץ חברתי Engels, Dekovic, & Meeus, 2002; Ladd & Pettit, 2002).

הורים המאמצים דפוסי תקשורת אפקטיבית עם הילד עשויים לעזור לילד למצוא מעגל חברים תומך :

תקשורת ללא אשמה - הימנעו מהאשמת הסביבה, המורים החברים במצבו החברתי של הילד-אין זה יביא לשינוי במצבו החברתי. הטלת האחריות על האחר , על הסביבה מקבעת את מצבו של הילד.

 עונשים - סנקציות ועונשים לא יובילו לשינוי , גם לא במקרה שהילד פוגע באחרים על מנת לזכות במקום חברתי.  זכרו  שמצב זה אינו קל לילד והוא זקוק להכלה ולהכוונה שלכם . אל חשש - קבלת והכלת הילד אינה מעידה על הסכמתכם למעשיים פוגעניים, במקום עונש ניתן ללמוד וללמד את הילד לקבל אחריות על מעשיו .

הדבקת תויות  - הימנעו מהדבקת תוויות על הילד: ביישן, אלים, תינוקי , מופרע.. . הילדים מאמצים תוויות אלו בבחינת נבואה המגשימה את עצמה . התמקדו בתיאור הפעולות של הילד ופחות בתיאורים שיפוטיים  ובדימויים.

זמן אישי  -הקדישו לילד זמן קצר וקבוע לעשייה משותפת: כהליכה, רכיבה על אופניים, הכנת ארוחת בוקר במשותפת.. רק אתם והוא . הילד יעריך את הזמן האישי , הפרטי שהוקדש  לו ויתרגל  באמצעותכם  מיומנויות תקשורת. הורים המיישמים זמן  מיחוד זה מספרים על פתיחות ושיתוף מצד הילד .

חשיבות ההפרדה - הפרידו בין הקושי לילד, חשוב לא להגדיר את  המצב כ " בעיה של הילד" . מדובר בקושי זמני בתחום החברתי , קושי בעשייה, קושי בהתנהלות החברתית ולא בילד עצמו. 

התמודדות עם השלכות מחויות העבר - ילדים במצוקה חברתית נוטים להשליך מהעבר על העתיד ומציירים את עתידם החברתי בהתאם לחוויות השליליות שצברו בעבר, אינם  מצליחים לראות כי המצב הנוכחי בר שינוי . עזרו לו להבין כי חוויות העבר אינן מעידות על היקרה בעתיד וכי מה שנעשה בהווה יקבע את מקומנו החברתי. 

אמירות מדוייקות וברורות - הימנעו מהמלצות כלליות ומעורפלות כ" עלייך ליזום ", " אל תהיה ביישן " .. אמירות כלליות עלולות לתסכל את הילד ולקבע את המצב.

ילדים עם קשיים חברתיים מונעים מחוסר ידע כיצד להתנהל במעגל החברתי  או חשש מדחייה וכשלון , לכן חשוב ללמדם מה ניתן לעשות אחרת ולחזק חויות חברתיות מוצלחות . חשוב ביותר לא להתעלם מסימני מצוקה חברתיים ובוודאי  לא לרחם על הילד, הרחמים אינם יעילים ואינם מחזקים את מסוגלותו החברתית . במקום  שתפו את המבוגרים המעורבים (מורה , יועצת )  ועזרו לילד ללמוד  כיצד לגרום לחברים לחפש את קרבתו " הדרך הטובה ביותר לרכוש חבר היא להיות חבר - עשה עצמך דרוש למישהו" - ראלף וולדו אמרסון.

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008