בפתחנו עומדים שני ימים מהחשובים לחיינו כאזרחים במדינה, ימים הקשורים וכרוכים זה בזה בקשר בלתי נפרד: יום הזיכרון ויום העצמאות.
מיד עם תום האבל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחות חגיגות יום העצמאות, כאילו נמחק האבל ונשכח הכאב. עבור רבים, צמידות זו מלווה בקושי, בין אם מדובר במבוגרים ובין אם ילדים. למרות הנטייה (האנושית) להימנע מהתמודדות רגשית עם מצבים קשים ורבי משמעות, הכרוכים בתחושות כאב ובלבול, דווקא בשעה זו מוטל עלינו המבוגרים לסייע בידי הילדים, כדי למצוא דרכים להתמודדות עם המבוכה והקשיים הרגשיים.
ראוי וכדאי לשוחח עם הילדים על משמעות יום הזיכרון, ומשמעות וחשיבות הזיכרון עצמו, שכן כל עוד אנו זוכרים את מעשיהם וגבורתם, הנופלים מתקיימים בלבבנו ובתודעתנו, אפילו אם איננו מכירים אותם ברמה האישית. כמו כן, ניתן לדבר איתם על משמעות מערכת הערכים שלנו ועל הצורך להתמודד כל העת כדי לשמר ולטפח אותם. ניתן לראות את יום הזיכרון כ"דרך המלך" לעצמאותנו ולהסביר כי הקשר ביניהם אינו מקרי, שכן העצמאות הושגה בזכותם ועל גבם של הנופלים והפצועים - אין שמחת אמת ללא ידיעת המחיר ששולם עבורה וזכירת אלו שנתנו נפשם עבור כולנו.
בשעה שאנו משוחחים עם הילדים על הקשר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, עלינו לתאר בפניהם לצד הסכנות שארבו לנו אז וחלקן עדיין אורבות לנו כיום, את כוחו של עם ישראל להתמודד גם מכוח האמונה בצדקת זכותנו לעצמאות מחד, וגם מיכולתנו להתגייס יחדיו למימוש מטרת העצמאות והריבונות מאידך. עלינו לרומם את הכוח שבליכוד כל מגזרי העם יחד ולהבהיר כי הדבק המשותף לכולנו רב מהשונות ומהנפרדות. יש לציין בפני הילדים את משאבי הכוח הקיימים לרשותנו, כגון: כוחו של צה"ל (צבא העם), ההסתמכות על כוחות הביטחון השונים, חשיבות התעשייה והחקלאות (עצמאות כלכלית), תרומת המדע וההון האנושי (יתרון איכותי), חיי רוח ותרבות (כוח הרוח), ושאיפתנו להדברות ולחיי שכנות טובה עם המדינות הסובבות אותנו, חרף הבדלים בדת ובתרבות.
ניתן להראות ולהדגיש כי אמנם ההיסטוריה הנחגגת של עם ישראל רצופה באיומים ובסכנות, אך המציאות הוכיחה כי בכולם עמדנו ולכן נוכל לעמוד גם בעתיד, אם רק נשמור על האופי המיוחד ועל האחדות שלנו.
יום הזיכרון
ראשית אנו ממליצים להסביר לילדים מה עומד להתרחש ביום זה. רצוי להכינם ואף לחשוף אותם לקול הצפירה (ניתן לדמותה בדרך זו או אחרת), לעמידת הדום השקטה, למטחי הירי באזכרות ואף לבכי של מבוגרים העולה לצד האנדרטאות או הקברים. כאשר מדובר בילדים בגילאים צעירים, עלינו ללוות אותם לטקסי האזכרות המתקיימות ביום הזיכרון, להיות עמם שם, להקפיד על לבוש מתאים ומכבד וענידת מדבקת זיכרון, תוך מתן הסבר על כללי הטקס, ולתת להם יד בעת שמיעת הצופרים או מטחי הירי. זכרו כי האבל הוא של כולנו, והילד ילמד להתמודד עימו לצדכם.
יום העצמאות
הכינו את ילדיכם למעבר בין אווירת העצב להתפרצות השמחה, לקולות הנפץ של הזיקוקים ולנהירת ההמונים למרכזי האירועים והחגיגות. זכרו כי על ילדים קטנים יש לשמור ולהשגיח בתוך ההמון. מנגד, לילדכם הגדולים תנו חופש לבלות ולשמוח, אך וודאו היכן ועם מי הם מתכוונים לבלות. רצוי להזהירם מריבוי שתיה, מסכנות השימוש באמצעי החגיגה (נפצים) ומסכנות הכביש (ביום זה מרבים בנסיעות) וציידו אותם בטלפונים ניידים. כדאי אף להתארגן להסעות משותפות ע"י הורים ו/או לחברם להסעות הציבוריות שמתקיימות ביום זה.
חשוב להדגיש כי הצעות אלו הינן כלליות ועקרוניות, על כן חשוב להתאימן לגיל הילד/ה ולמאפייניו ולצרכים האישיים שלו, כפי שאתם ההורים מכירים.
נכתב על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי
מתוך אתר משרד החינוך
