אחד הקטעים המעניינים בהגדה של פסח הוא זה המתאר ארבעה בנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, ומספר על התייחסותו של כל אחד מהם לשאלת יציאת מצרים.
ארבעת הבנים מייצגים ארבעה סוגים שונים של אנשים בעם ישראל. סיפור ארבעת הבנים מסמל את תהליך ההתבוללות וההתרחקות מהיהדות. ראשיתו באב חכם הנמצא בתוך עולמה של היהדות. בדור הראשון יש לו בן, שהוא חכם, ועדיין מעוניין לשאול שאלות על מנת לדעת. בדורות הבאים יש התרחקות של רשעות, תמימות ובערות (חוסר ידע).
הבן החכם – שיודע ומבין הכול, ואינו זקוק לשאלה כלל. הוא מציג שאלה של טעם כדי להבין את כל עניין יציאת מצרים. ההגדה אומרת, כי את הבן הזה אכן יש ללמד את כל מנהגי הפסח.
רשע – בן שחונך על ברכי מסורת ישראל אך התרחק ממנה, והוא מתייחס אל הסדר כאל דבר מיושן. הוא שואל שאלה קנטרנית (מרגיזה): "מה העבודה הזאת לכם?" - כלומר: הוא אינו רואה את עצמו חלק מן הכלל. ועל כך משיבה ההגדה, שאילו היה במצרים, לא היה נגאל.
תם – זהו בן שלא ראה בבית אביו סדר, ואינו מכיר כלל את היהדות. הוא יודע רק שהוא יהודי, וסדר ראה אולי בילדותו בבית סבו. אין הוא מבין במה מדובר, ושואל: "מה זאת?" – שאלה המעידה על חוסר ידע.
ושאינו יודע לשאול – זהו הבן שלא גדל על ברכי המסורת, ואין הוא יודע מאומה על עברו ועל החג. אפילו לשאול אין הוא יודע. על בן זה אומרת לנו ההגדה: "את פתח לו", והסבר לו את משמעות החג, את סמליו ואת מנהגיו.
מתוך אתר משרד החינוך
