יום א' 25/10/2020 | 4:40
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > דור המסכים – סמארטפונים בבתי הספר תרומתם ללמידה ולקשרים

אחד המאפיינים המובהקים של תקופתנו הוא המסכים המקיפים אותנו מכל עבר: מסכי המחשבים הנייחים והניידים, מסכי הטלוויזיה, הטאבלטים והטלפונים הסלולריים. החשיפה למסכים היא בלתי-נמנעת ומבוגרים, בני נוער וילדים מבלים מולם שעות רבות. הם משמשים אותנו לעבודה, ללימודים, ולבילוי שעות הפנאי. באמצעות המסכים אנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים, מקבלים מידע, מתעדים ומצלמים, משחקים ומבלים. בזכות המסכים, המידע זמין, הבילוי נגיש והתקשורת מיידית.

גם במוסדות חינוך, גובר השימוש במחשבים ובלוחות חכמים, התורמים רבות לגיוון הלמידה ולהעשרתה.

הזמינות של המסכים מחייבת לפתח בקרב בני נוער מיומנויות לצריכה ביקורתית של מידע מסוגים שונים. שימוש במסכים לרכישת מידע ולהרחבת אופקים הוא שימוש ראוי ומעצים, שמפתח סקרנות ומרחיב ידע. לעומת זאת, שימוש לא-ראוי עלול להביא לבדידות, לניכור ולהסתגרות חברתית, לקשיים בתקשורת בין-אישית, לקשיים בדחיית סיפוקים, לתפיסת מציאות מעוותת, לחשיפה לאלימות ולפורנוגרפיה, ובמצבים קיצוניים גם לניצול לרעה ולהתעללות מצד פדופילים ועבריינים מסוגים שונים.

עלינו לדאוג לכך שבני הנוער יעשו שימוש נבון במסכים, שימוש שיועיל להם, שיקדם אותם ושלא יפגע בהם. כמו כן, עלינו לפתח בהם מיומנויות חברתיות לשימוש בכלים הטכנולוגיים ברגישות ובהתחשבות. 

הנחיות משרד החינוך לשימוש בטכנולוגיה אישית במהלך פעילות בית ספרית

על פי חוזר מנכ"ל ע' 1(א) של משרד החינוך, כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות.

צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט.  צילום במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים  לבית הספר (פרט לסיכון מהקרינה, המכשירים משמשים יעד לגנבות, למסחר ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר). בכל מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את התלמידים ואת הוריהם כי בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לו, לאבדנו או לגנבתו. הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בכל מקרה תהיה המדיניות הבית-ספרית  בהלימה להנחיות לעיל.

עם זאת, בחוזר המנכ"ל שפרסם המשרד בספטמבר 2011 נאמר כי "יש לקיים הסברה מותאמת לגיל התלמידים ולעולם המושגים שלהם שמטרתה הקניית הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון הסלולרי, ובה יש לפרט לתלמידים מה הם הרגלי השימוש הנכונים. יש להטמיע הרגלים אלה בחיי היום-יום ולהחילם על כלל קהילת מוסד החינוך". כמו כן להנחיה מצטרפות המלצות כגון קיצור משך השיחה, שימוש באוזניה וכו'. 

מה קורה בפועל בבתי הספר?

אם תקפצו לבקר באחד מבתי הספר בזמן ההפסקה, סביר להניח שבמקום משחקי חבל וכדור תגלו תמונה אחרת: תלמידים ותלמידות יושבים במעגלים ובקבוצות, מגחכים, ומתקשרים ביניהם מבלי להרים את הראש מהסמארטפון. יש להם ווטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק ועוד המון אפליקציות אחרות.

"אנחנו מצטלמות ומעלות לאינסטגרם, בודקות מה חדש בפייסבוק, שומעות מוסיקה", מספרת שיר פלדות בת ה-14 מאילת. "בעיקרון אסור להשתמש בהם בשיעור, אבל בהפסקות אין בעיה. יש כאלה ששולחים סמסים בזמן השיעור, אבל אפשר להיענש על זה. יש גם תלמידים שעושים פפראצי למורים ואז מעבירים תמונות מצחיקות בין החברים".

פלדות שלומדת בבית הספר התיכון עירוני מקיף ע"ש גולדווטר, מספרת איך הפך מכשיר הסמארטפון לחבר הכי טוב של כל נער או נערת מתבגרת: "מצד אחד זה טוב, זה עוזר לנו בהרבה דברים, למשל אם אני עושה שיעורי בית באנגלית ויש מילה שאני לא מבינה – אני נכנסת ישר לגוגל-טרנסלייט. לפני שמשרד החינוך אסר על תקשורת עם המורים בפייסבוק, הייתי כל הזמן מדברת עם המורות שלי ומקבלת מענה מיידי. זה גם נורא עזר לתלמידים שמתביישים לדבר עם המורה ולגשת אליה, ככה הם יכלו לעשות את זה בקלות יותר". 

יתרונות השימוש בטלפונים סלולריים בבית הספר

  • סיוע בהכנת שיעורי הבית ובמשימות בכיתה – בני הנוער יכולים להשתמש בתוכנות תרגום משפה לשפה, לחפש פירוש של ערכים שאינם יודעים, למצוא מידע נוסף בכל תחום ובקלות.
  • צילום הלוח בסוף השיעור – מאחר שבכל טלפו סלולרי יש מצלמה, התלמידים יכולים בסוף השיעור לצלם את הלוח, ובכך לשמור לעצמם שרטוטים שהמורה צייר על הלוח, הסברים מפורטים ופרטים אחרים שלא הספיק לרשום.
  • קשר ישיר בין תלמיד למורה – הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים המיידיים מאפשרים לתלמידים ולמורים להיות בקשר ישיר, דבר שיכול לתרום בעת צורך בעזרה, או אם ישנו תלמיד שחושש לגשת למורה פנים אל פנים.
  • הגדלת מעגל החברים – השימוש ברשתות החברתיות מאפשר לבני הנוןער להכיר אחרים מחוץ לבית הספר שבו הם לומדים.
  • הגברת האינטראקציה בין התלמידים בהפסקה – אמנם הרושם הראשוני שנוצר כשרואים תלמידים בהפסקה אוחזים בטלפון סלולרי הוא דווקא של ניכור והתבודדות, פעמים רבות בני הנוער מנצלים את הזמן הפנוי לשחק במשחקים שדורשים ידע, יצירתיות ודמיון. לשם כך הם נעזרים בחבריהם  ומעוררים בכך אינטראקציה חברתית חיובית.
  • ניידות וזמינות – המכשיר נמצא בכל עת עם הילד, ולכם הוא יכול בכל שעה, גם מחוץ לגבולות הכיתה, לבצע מטלות או לברר מושגים שהוא מרגיש שהידע שלו בהם אינו מספק.
  • שיפור מוטוריקה עדינה - שיפור המיקוד, בפיתוח היצירתיות, ביצירת אתגרים חשיבתיים ועוד.  

חסרונות השימוש בטלפונים סלולריים בבית הספר

  • סכנת קרינה – הטלפון הסלולרי מאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות קרינה אלקטרומגנטית בטווח של גלי רדיו. לשימוש הנרחב בטלפון הסלולארי כמכשיר המאפשר תקשורת טכנולוגית מתקדמת יש השלכות על הבריאות. בחודש מאי 2011 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי. משרד הבריאות אימץ את עקרון הזהירות המונעת בדגש על אוכלוסיית הילדים ובני הנוער. יש להקנות לילד הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון הסלולרי, כגון: קיצור משך השיחה,    העדפת השימוש במסרונים (SMS) על פני שיחות, שימוש באוזנייה והרחקת מכשיר הטלפון הסלולרי מהגוף, הימנעות משימוש לילי בטלפונים סלולריים, הגורם לחוסר שינה, הימנעות משימוש בטלפון סלולרי במקומות ללא קליטה כגון מעלית והעדפה שלא לשאת את הטלפון הסלולארי בסמוך לגוף, בכיס או על מתלה וכד'.
  • סמל סטטוס – אמנם לילדים ונערים רבים יש טלפון סלולרי ברשותם, אך עדיין לא לכולם. בדיוק כמו בגדים ונעליים, גם הטלפון הסלולרי מפריד בין שכבות סוציואקונמיות שונות, ויכול ליצור ניכור בין ילדים בבית הספר.
  • מערכות יחסים וירטואליות - ילדים רבים מתראים פחות ופחות עם חברים ומערכות יחסים שלמות מתחילות, מתנהלות ומסתיימות באופן וירטואלי. התקשורת הווירטואלית יוצרת את האשליה שאנחנו מחוברים למה שקורה ונמצאים בקשר.
  • חלוקת קשב - משתמש ממוצע מקבל כ-150 התראות שונות ביום, רבות מגיעות תוך כדי פעילות אחרת וקוטעות את רצף הפעולה. כך יוצא שכמעט בכל רגע צריכה להתבצע חלוקת קשב בהתייחס לכל מה שקורה על המסך, דבר שיוצר מעין "הפרעת קשב תרבותית".
  • תלות והתמכרות - נוצרת תחושה של תלות בקרב הילדים והם מרגישים שהם לא יכולים להתנהל ללא המכשיר. הפרעות התמכרות לאינטרנט עדיין דורשות מחקר אך לדברי מומחים, הקריטריונים לאבחון ההתמכרות לאינטרנט יכללו בין היתר בילוי זמן ממושך בגלישה באתרים, תוך ויתור על קשרים חברתיים, או לחילופין מטלות יומיומיות, צורך לבלות זמן ממושך כדי להגיע לדרגת סיפוק גבוהה ("היי") אובדן עניין בעיסוקים אחרים, חוסר יכולת לחדול משימוש במחשבים ובסמארטפונים, ושימוש באינטרנט לשיפור מצב רוח ירוד או לבריחה מהמציאות.
  • השפעה על היציבה ואיבוד מיומנויות כתיבה - מכיוון שכל פעולה נעשית בלחיצת כפתור, החוויה של הקלדה שונה מחוויית הכתיבה.
  • השמנה - ישיבה מול הטאבלט מחליפה לעתים פעילות גופנית. אם בעבר הילדים היו משאירים מאחוריהם את המחשבים ויוצאים החוצה לשחק, לטייל או לעסוק בפעילות גופנית, כיום הם עסוקים גם מחוץ לבית במגע במסכי המכשירים השונים.
  • יותר ילדים זקוקים למשקפיים - הנזק הפוטנציאלי משעות מרובות מול מסך מגדיל בצורה ניכרת את אחוז הילדים הזקוקים למשקפיים מוקדם מהצפוי. הסכנות באות מהתבוננות ארוכת שעות במסך מרצד, שגורמת בטווח הארוך לירידה בחדות הראייה. וזה גורם לפגיעה בריכוז ולכאבי ראש.  

איך לזהות התמכרות לסלולרי?

אם אתם רואים את ילדכם צמוד לאייפון, למחשב או לסלולרי שעות רבות במשך היום, כאשר קיימת התנגדות הכוללת פרצי זעם בניסיון לנתקו, וכאשר הוא ממעט בפעילויות אחרות, יש לתת על כך את הדעת.

ההתמכרות לפייסבוק הינה השכיחה ביותר בקרב בני נוער. התסמינים יהיו בילוי זמן רב במחשבות על השימוש בפייסבוק, תחושת דחף גובר להיכנס לפייסבוק, כישלון בהגבלת זמן השהות בפייסבוק ושימוש בתדירות כה גבוהה, כך שזה משפיע באופן שלילי על העבודה או הלימודים.  

תופעות הנובעות מהתמכרות לפייסבוק

במאמר שהתפרסם לאחרונה קבע האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים כי קיימות כמה תופעות חולניות הנובעות מעולם הפייסבוק:

  1. דיכאון פייסבוק - מצב שבו ילדים הסובלים מבידוד חברתי או מחרדה מחפשים קשר באינטרנט ומשווים ללא הפסק את מספר החברים ואת הסטטוסים והלייקים שלהם לאלה של חבריהם, כאשר כל כישלון רק מקצין את תחושותיהם הקשות.
  2. בריונות וירטואלית - הפצה מכוונת של מידע מוטעה או עוין כלפי אדם אחר. הפייסבוק מעניק מעין "חסות אנונימית" ונותן אומץ לעלבונות והתעללויות, שייתכן שלא היו מתרחשות בעולם האמיתי. להטרדות באינטרנט עלולות להיות השפעות פסיכולוגיות קשות ועמוקות - הן עקב מהירות העברת המידע והם בשל מספר הילדים הגדול שצופים בהן.
  3. sexting - שליחה או קבלה של מסרים בעלי תכנים מיניים. מדובר בעוד תופעה ייחודית לעולם הווירטואלי וכאשר היא מערבת נערים ונערות צעירים, הדבר מבלבל, מציף ופוגע בדימוי הגוף.

המומחים מדגישים כי השהות הממושכת ברשת מונעת מהילדים ומבני הנוער את היכולת להבחין בדיוק מתי מתחילה ההתמכרות. בדיוק כמו סם, קשה לדעת שזה קורה לך עד שמפנימים את זה.  

גילאי השימוש בסמארטפון בקרב ילדים

מכבש הלחצים של הילדים לקניית המכשירים מתחיל היום כבר בגילאי כיתות ב'-ד', וכבר אפשר למצוא ילדים עם סמארטפונים בגיל הזה. עם זאת, התופעה מתחילה להיות נפוצה יותר החל מכיתות ה'-ו' ומעלה.

בנוגע לשימוש במכשירים סלולריים, הגיל אף נמוך יותר, וניתן לראות כי כבר בגילאי הגן ילדים מבקשים להשתמש בסמארטפונים של הוריהם או אחיהם. 

הפיכת הסמארטפון לכלי יעיל ללמידה

משרד החינוך החליט לחפש פתרון יצירתי לשימוש של בני הנוער בטלפונים סלולריים בבית הספר, והחל תהליך שמטרתו להפוך את הטלפון החכם לכלי פדגוגי לכל דבר שיהיה חלק מתוכנית הלימודים. המפתח הוא "להפעיל" את הסמארטפונים במסגרת השיעור. התלמידים ישתמשו בו לחיפוש חומר ברשת, לניצול שפע המידע למתן תשובות מיידיות על שאלות שמתעוררות, וגם לתיעוד מצולם של תהליכים המתבצעים במהלך השיעור.

בקריית החינוך ברנקו וייס ע"ש יצחק רבין במזכרת בתיה הנוהל נכנס לפעולה כבר

"על פי התפיסה שלי, התלמידים צריכים להיות פעילים בזמן השיעור", אומרת המנהלת אורנה פרידמן. "היום הכול אצלם מיידי, כאן ועכשיו. הם משתעממים מאוד מהר משיעור של 45 דקות, והמטרה היא תמיד לסקרן אותם. אחרי שנים שבהן נאלצנו להחרים טלפונים ולזמן הורים, החלטנו שנמאס לנו. אם זה מה שהם רוצים - אנחנו נשתמש בזה".

בשיעור תנ"ך בבית הספר למדה כיתה פרק מספר יחזקאל, וכמה תלמידים החלו לזמזם לעצמם את השיר של חיים חפר "יחזקאל" לפי הלחן של החלונות הגבוהים ("אל אל אל יחזקאל"). המורה שיתפה פעולה: היא ביקשה מהתלמידים למצוא את מילות השיר ברשת והשיעור הפך לניתוח של השיר והשוואה לספר. במקרים אחרים נזכר תלמיד בסרטון הקשור לנלמד בכיתה והשיעור נעצר כדי שכולם יוכלו לצפות בו.

"הרבה פעמים הטלפון משמש אותי בכל הקשור לאוצר מילים", ממשיכה פרידמן. "באחד השיעורים תלמידים לא הבינו למה התכוונתי כשאמרתי 'בטל בשישים'. אז מיד שלחתי אותם למצוא את הפירוש בעצמם. זה קורה יותר בשיעורים כמו כימיה, ביולוגיה והיסטוריה. הסיטואציה הזאת פותחת דיון על פירוש המילה, על דרך החיפוש ועל אמינות אתרי האינטרנט שבהם הם מחפשים אותה".  

משו"ב- מערכת לניהול פדגוגי בסלולרי

משו"ב (מיידיות, שקיפות ובקרה) היא מערכת מקוונת לניהול פדגוגי הכוללת כיום ארבעה כלים טכנולוגיים: משו"ב מורים במחשב ומשו"ב מורים בסלולרי, באמצעותם מתקיימות האינטראקציות במעגל סגור בקרב עובדי ההוראה, וכן משו"ב משפחות במחשב ומשו"ב משפחות בסלולרי, המאפשרים גישת תלמידים והוריהם לכרטיס התלמיד וכן תקשורת עם צוות ההוראה. 

אפליקציות משו"ב בסלולרי מאפשרת:

  • הזנת נתונים יומיומיים עדכניים במיוחד, היות ומורים רבים נושאים עימם מכשירים סלולריים ומזינים נתוני תפקוד (כגון היעדרות, אי הכנת שיעורי בית, ציון לשבח) ונתונים פדגוגיים (נושא שיעור, שיעורי בית) בזמן אמת במהלך השיעור. כך עולה רמת העדכנות המיידית של מאגר המידע הנגיש לצוות בית הספר לפי רמת הרשאה אישית וכן לתלמידים והורים – אם בית הספר בחר בכך.
  • גם תלמידים והורים רבים נושאים עימם מכשיר סלולרי ועל כן מאפשרת האפליקציה החדשה הנגשת הנתונים בכל רגע נתון בכל מקום.
  • קבלת "תמונת מצב" לגבי תפקוד התלמידים – התלמידים והוריהם יכולים לקבל באמצעות המערכת נתונים לגבי מספר ותדירות איחורים, היעדרויות, הפרעות וציונים לשבח, להתעדכן בציונים, בנושאים שנלמדו ובשיעורי בית.
  • שיתוף החברים בהישגים - התלמידים יכולים בקליק לשתף את חבריהם בהישגיהם.
  • עדכון בזמן אמת ותגובה מתאימה - לדוגמה, מחנך כיתה והורי התלמיד יעדיפו לדעת בזמן אמת על היעדרות התלמיד שיצא בבוקר מביתו לבית הספר, אך לא הופיע בשיעור. דוגמה נוספת היא של תלמיד חולה הנמצא בביתו ומתעדכן בזמן אמת לגבי נושא השיעור הנלמד בכיתה.

 דף הבית של האפליקציה 

למידה באמצעות תוכנית  wandering

תוכנית Wandering, המוטמעת כיום ב-14 בתי ספר בתל אביב, עושה שימוש במכשירים ניידים נפוצים (סמארטפונים או טאבלטים). תוכנית זו מוגדרת על ידי מפתחיה כ"למידה תלוית מקום" המתרחשת בקהילה הבית-ספרית סביב מרחב מסוים, בעבודה שיתופית, ובה מעלים תכנים שתלמידים יצרו בבית הספר, בשכונה או בעיר באמצעות תקשורת מחשבים.

 התפיסה פילוסופית של התוכנית

ידע הוא נגיש ופתוח, ויכול להיכתב ולהיווצר על ידי ההמונים, בדומה לוויקיפדיה, ובמסגרת בית-ספרית, על ידי התלמידים. מטרות התוכנית הן פיתוח יכולות חשיבה גבוהה וגמישות מחשבתית אבל הלומד העצמאי. לפי מפתחיה, השיתוף והעבודה בצוותים גם מחנכים להתנהגות חברתית ומוסרית. תוכנית Wandering רואה בסביבה העירונית סביבה עשירה ומרובדת מבחינת המידע שהיא אוצרת בחובה.

 יישום התוכנית

בעת הסיור בשטח, על התלמידים לחשוף ולהעלות את המידע באמצעות כל הכלים הטכנולוגיים שבידיהם ובאמצעות הסמארטפונים. המידע נחשף ומאותר באמצעות גוגל, ויקיפדיה, יוטיוב ושאר כלים שמתאפשרים הודות החיבור הנייד לאינטרנט, כמו למשל צילום באמצעות הסלולרי.

תוצרי העבודה – טקסטים, תמונות, סרטונים ומוסיקה – מועלים לאתר המיועד לכך, ומוקמת תחנת עבודה וירטואלית. בעזרת התחנות ממפים התלמידים את הסביבה הבית-ספרית, כך שניתן ללמוד עליה לפי תחום התוכן שמגדירים מראש. במילים אחרות, המיפוי הוא מעין עבודת חקר מלהיבה שבה מסיירים בשטח ולומדים אותו ברגליים, ובעזרת הטלפונים הניידים.

היישומים יכולים להיות סיור, משחק חידות, משחק לוח, סדנה, עיתון אינטרנטי ועוד. בתי הספר יכולים להחליט ללמוד את מפת בטיחות הדרכים של האזור, לחקור את איכות שימור הסביבה העירונית שבה הם נמצאים, או לחשוף את השכבות ההסטוריות או האתרים הגיאוגרפים בעיר, וכך נוצר מבנה של ידע שמשמעותי לבית הספר.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008