יום א' 25/10/2020 | 4:03
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > עקרונות תרבות הויכוח

מאת: ד. ברטל

 ההגדרה לויכוח בלתי נשלט:

 כל ויכוח אשר החברות הנתונות בו תופשות אותו כבלתי פתיר לתקופות ארוכות, תוך התנגשויות אלימות  בינהן.

ההנחה הבסיסית של המחקר של ברטל, היא שהאמונות החברתיות להתמודדות עם סכסוך בלתי נשלט מתייחסות לשמונה נושאים:

1) צדקת היעדים-סכסוכים בין קבוצתיים (ניתן להגדיר אדם כקבוצה) פורצים כאשר שתי חברות מציבות לעצמן יעדים סותרים. כדי להתמודד בהצלחה עם הסיכסוך,החברה חייבת להאמין שיעדיה צודקים. מכאן לוגית,שיעדי היריב אינם צודקים,מה שמתחזק עקב הפרספקטיבה החד צדדית וההתעלמות מזו של הצד השני.הקורבנות,האובדן והעלויות שהחברה משלמת נראים כמוצדקים בשל צדקת היעדים.

2)ביטחון-  הסיכסוך כרוך בהתנגשויות אלימות ולכן נושא הביטחון הופך לערך מרכזי.אמונות המתייחסות לביטחון  מכבדות את כוחות הצבא,מאדירות את יוקרתם ומעמדם : משמשות הצדקה לפעולות של החברה: יש להן תפקיד מכריע בגיוס הפרט לנטילת חלק פעיל בשמירה על הביטחון: מספקות הצדקה לצעדים בלתי מוסריים כשמאמינים שהם מיועדים לשמור על הביטחון. בני החברה לומדים גיל צעיר להזדהות עם ערך הביטחון ולהפנים אמונות התומכות בערך זה.

3)דה לגיטימציה של היריב-כדי שנוכל להתמודד עם הקונפליקט הצלחה,על הקבוצה להפחית ככל האפשר את הלגיטימציה  של היריב. בדרך כלל על ידי ייחוס תכונות שליליות לאופיו ולמוסריותו: דה הומוניזציה (השוואה ליצורים תת אנושיים-חיות או גזעים נחותים). אפיון בתכונות שליליות ("תוקפניים","פרימיטיבים" ,"טפילים")

שימוש בתוויות פוליטיות (נאצים,איפריאליסטים וכו'.) הדה לגיטימציה קשורה בהתייחסות ליעדי היריב כמרחיקי לכת,בלתי הגיוניים,צרי אופק, ומסבירה את האלימות של היריב כנובעת מרשע,מהיותו בלתי אנושי ובלתי מוסרי. אמונות הדה לגיטימציה משמשות הצדקה לפגיעה ביריב ומרמזות שהחברה הנשללת אינה ראויה להתייחסות אנושית. לשפה תפקיד מרכזי בהפחתת הלגיטימיות.

4)דימוי עצמי חיובי- המאמץ האינטסיבי הנדרש,האלימות ומיוחד ביצוע מעשי תוקפנות בלתי מוסריים דורשים שמירה איתנה על דימוי עצמי חיובי,שבא לידי ביטוי בשתי קטגוריות:

א') אמונות של דימוי עצמי חיובי המעניקות עוצמה המתאפיינות בהומניות מוסר והגינות. גם אם נעשים בחברה מעשים בלתי מוסריים מושקע מאמץ מיוחד בהעלמתם ומיזעורם על ידי תיאורם כחריגים ובלתי משמעותיים בהשוואה למעשים הבלתי מוסריים של היריב או של חברות אחרות.

ב') אמונות הקשורות לאומץ,גבורה,כוח סבל המשמשות כבסיס  לתקווה  ועידוד לכך שהחברה מסוגלת לנצח בסיכסוך.

5) תפישה עצמית כקורבן- חברה שנמצאת בסיכסוך בלתי נשלט מאמינה שהיא קורבן של סיכסוך שנכפה עליה על ידי היריב.החברה מטילה על היריב את האחריות להתפרצות הסיכסוך  ולאלימות המתפתחת ממנו.שני הצדדים מעוניינים לשמר בעיני הקהילה הבינלאומית (  או כל קהילה רחבה מהחברות עצמן) תווית של קורבן משום שזו חשובה לקבלת תמיכה מדעת הקהל העולמית.

6) פטריוטיות-מוגדרת כהתקשרות חברי הקבוצה לסביבה בה הם נמצאים ולקבוצה שלהם. הפנמת אמונות פטריוטיות מגבירה את הגיבוש של החברה  והשייכות אליה ובעיקר משרתת את הגיוס החברתי.הסיכסוך גובה מחיר כבד ובשם הפטריוטיות ניתן לגייס ויתורים אישיים והקרבה אישית.

7) אחדות-לחברה לא מאוחדת קשה להתמודד עם קונפליקט. אמונות האחדות מתמקדות בחשיבות שבהנחת חילוקי הדעות והמחלוקות בצד וליכוד כל ההכוחות כנגד האיום החיצוני. הדגש על תמימות הדעים  מסמן את גבולות ההסכמה, מפעיל לחץ על הפרט לקבל את מרות הכלל ומוציא מהקונצנזוס קולות "חריגים " שמבטאים תפישה לא מקובלת של הסיכסוך.

8) פיתוח תקוות של שלום-תפקידן של אותן אמונות הוא לספק תקווה ואופטימיות בעיקר כאשר הסיכסוך מלווה בסבל רב וגובה מחירים כבדים.בתקופות כאלה החברה זקוקה לאור  בקצה המנהרה. התפישה העצמית של חברה אוהבת שלום מחזקת את הדימוי העצמי החיובי. אולם השלום מוצג בדרך כל במונחים אוטופיים או כמשאלה ולא פשרה ארצית שנוקבת במחירים ובוויתורים הנדרשים בספרי הלימוד יופיע שיר לשלום אך לא חוזה שלום ככתבו ולשונו.

החברות המעורבות בסיכסוך עושות מאמץ עילאי להקנות את האמונות החברתיות ועליהן בונות החברות את השפה,הסמלים,המיתוסים ואפילו את הזיכרון הקולקטיבי( התודעה ההיסטורית). ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים ,סרטים,ספרים,מחזות ואמצעי התקשורת משדרים אותם לציבור. האמונות הללו חשובות מאוד  לפיתוח התנאים הפסיכולוגיים הנדרשים להתמודדות עם הסיכסוך. מאידך גיסא אותן אמונות עצמן מנציחות את היריבות והעוינות,מובילות להתנהגויות אלימות המגבירות את הסיכסוך ומחזקות את הדבקות באמונות החברתיות משום שהן מאשרות את אמיתותן. מבחינה זו האמונות החבריתיות הנ"ל הן ההשקעה הפסיכולוגית המונעת את יישוב הסיכסוך בדרכי שלום. כל עוד החברה ומנהיגיה רואים את הסיכסוך דרך עדשת האמונות החברתיות שתוארו,קשה לשקול חלופות לסיכסוך.

שינוי האמונות החברתיות הנ"ל הוא תנאי  מוקדם להתקדמות לעבר יישוב הסיכסוך בדרכי שלום. בני החברה חייבים לבדוק את האמונות החברתיות שלהם התומכות בהמשך הסיכסוך ובמיוחד האמונות לגבי צדקת היעדים,דה לגיטימציה של היריב, ושינוי האמונות המתייחסות לשלום מעמדות אוטופיות ומעורפלות  לתוכניות מוחשיות המתוות את הפשרה, המחיר והויתור.

מקור המאמר

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008