יום א' 25/10/2020 | 3:36
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > סליחה לעומת פיוס

מאת: חוה אוסטרובסקי

במשפחות אוהבות והמלוכדות כמו כן בין חברים טובים, עשויים להתרחש מעשים, התנהגויות, אמירות או מחשבות פוגעות ומכאיבות העלולות לגרום לנתק רגשי ופיזי זמני או קבוע ומשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה.

ישנם מקרים בהם נראה כי ניתוק הינו הפתרון המיטבי להפסקת כאב, כעס ופגיעה. יחד עם זאת, קורה שבחלוף הזמן הרגשות הכואבים מפנים מקום גם לזכרונות חיוביים וחוויות משמעותיות כגון: שמח, עצב וכאב. מושא הכעס והפגיעה ימשיך לעולם להיות חלק מהזהות של האדם. לכן, נוצר מילכוד כאשר מצד אחד קשה להתגבר על הקרע שגרם לכאב ופגיעה ומאידך, היחסים עם אדם זה חשובים ומשמעותיים.

מה שעשוי לסייע לקבל החלטה באם לנסות לתקן את הקרע ולחזור למערכת יחסים נסבלת, או להרפות ולוותר על מערכת היחסים, תלויה ביכולת האדם לעבד את הזכרונות הכואבים והפוגעים לקחת מהם "מרחק" ולהרהר במכלול היחסים בטרם פרוץ המשבר.

לעיתים, קשה לחשוב על תיקון, פיוס וסליחה בעיקר משום הפחד שמרגע שנתקן את מערכת היחסים, הדפוסים הישנים יחזרו במהירות רבה לקודמם. דרך חשיבה זו מקשה על חיבור מחדש. ברור שישנם קשרים שעדיף ואף רצוי לוותר עליהם, בעיקר כאשר ישנה התייחסות פוגענית מתעללת ומשפילה. במקרים כאלה עדיף להתרחק ולהתנתק.

אך ישנם מקרים שאינם מאוד חד משמעיים. בעיקר, כאשר בלב הניתוק עומדים קשיי תקשורת, אי הבנה או כשמרגישים שנעשה עוול מתמשך לאורך שנים. רגשות אלה אינן מגייסות מוטיבציה להשקעה בפיוס וסליחה. תחושת ה"אין דרך חזרה" מלווה, בעיקר, אנשים המרגישים מרומים, נבגדים או שהיו שותפים לקונפליקט קיצוני ובלתי נסלח.

לעיתים, משבר נקודתי מוחק ומבטל את כל הרגשות החיוביים שהיו במהלך הקשר, בעת שליחסים הייתה משמעות חיובית, מפרה ומהנה. לכן, חשוב לעשות אינטגרציה בין הטוב והרע במערכת היחסים, הכנסת הדברים לפרופורציות מתאימות ובהתאם לכך להחליט באם להשאיר את הדברים בעבר ולא לתקן, או לעבוד על תיקון הקרע ולהביא את היחסים למקום שבו תוכל לחיות עם עצמך בשלום. סליחה איננה מוחקת את כאב העבר. זכרון שנרפא איננו זכרון שנמחק. לסלוח על מה שאיננו יכולים לשכוח, יוצר דרך חדשה לזכור את האירועים באופן סלחני, מתוך חמלה ולא להיות תקועים בעבר.

לגיטימי לחלוטין לכעוס על אדם שפגע בך. אך חשוב להבין מדוע אתה נשאר בכעס וכיצד הכעס "משרת" אותך (התקרבנות, האשמה, סחטנות רגשית וכו'). ישנם מקרים בהם אף שהדברים נראים לכאורה מוחלטים ואינם ניתנים לגישור, מתעוררות שאלות וספקות ביחס לניתוק. לכן, חשוב לפתח גמישות מחשבתית, אפשר לעצמך לשנות דעתך ובדוק את אפשרויות החיבור מחדש. פעמים רבות, עצם הנסיון לאחות את הקרעים, גם אם האחר אינו משתף פעולה ומסרב, עשוי להיות מתכון לשחרור, הקלה ולהניח לנושא ולעבור הלאה בחייך. מאמרים רבים נכתבו על ההבדל בין סליחה לפיוס - סליחה המצריכה אדם אחד סולח ופיוס מצריך שותף/ים.

לפעמים רוצים להאמין שהאחר סובל לפחות כמונו ומצפים שידע כמה הוא פגע בנו ושיבוא לתקן את הטעון תיקון. אבל, לצערנו, לרוב, הדברים אינם מתיישבים עם צפייה זו. מבלי לשים לב, עוברים ימים, שבועות, חודשים ואף שנים שהאדם נושא עימו כעס, מרירות וטינה, כאילו הייתה זו שמיכה מחממת ועוטפת של בטחון בצדקת רגשותיו. מדובר בעיקר בהלקאה עצמית ולא בדבר אחר. סליחה, פשרה, וקבלה הם הדברים היחידים שיכולים להרגיע את רגשותיך.

בסופו של דבר, להרגיש טוב עם עצמך איננו קשור בהכרח לאיחוי הקרע באופן מושלם. ההרגשה הטובה נובעת מעצם הנסיון להרפות מתחושת הבגידה, הכעס והבושה שנבעו כתוצאה מהקונפליקט.

הושטת היד לשלום הינו תיקון לכשעצמו. אינך יכול לשלוט בכיצד הנסיון לפיוס יתקבל על ידי האחר, אך העובדה שניסית יכולה לשכך את המתח שנוצר בתוכך וחשוב לתהליך החזרה לאיזון רגשי.

מספר רעיונות אשר עשויים לסייע לך לאחות קרעים, גם כשהדברים נראים בלתי ניתנים לגישור:


    • להיום היוזם. הצעד הראשון הוא תמיד הקשה ביותר, גם במקרה זה. מאידך, יש לזכור שבמקרה ואתה הראשון להתנצל, אתה כנראה האדם עם הבשלות הרגשית הטובה יותר במערכת היחסים ואתה היחידי המסוגל לתקן את מערכת היחסים ולחזור לקשר. עשה מה שאתה מרגיש משום שלהמתין שהאחר יזום לא יקדם אותך לשום מקום. מדובר בחוזקה ולא בחולשה.
    • בדוק את עצמך וחלקך במשבר. למרות שאתה בטוח בצידקתך, ישנו סיכוי רב ששני הצדדים תרמו להיווצרות הקונפליקט. לפעמים כדי לאחות קרעים, צריך לוותר על הפגיעות שלנו, לא למחוק את הזכרון אבל לראות גם את תרומתך למצב.
    • אפשר לאחר לומר מה שהוא מרגיש. חשוב להכיר בכך שגם לאחר יש כעס שמבקש לצאת. לא תמיד קל לשמוע מה יש לו לומר. לכן, צריך לפנות מקום רגשי להקשבה לא הגנתית. אם מתחילים להסביר או להגן על העמדה שלנו, הדבר איננו תורם לאיחוי הקרע אלא להעמקתו, קיבועו והצתה מחדש של הקונפליקט.
    • המשך לנסות. ישנם מצבים בהם ניתן לסלוח ולא חייבים להתפייס. ככל שהקרע, בעיקר במשפחה, יותר ארוך – כך לוקח יותר זמן לאחות אותו. לעיתים יש צורך בנסיונות, סבלנות והתמדה כדי להגיע לסוג של איחוי. אם החלטת שתיקון הקרע חשוב, תצטרך להמשיך ולנסות עד שהדברים יקרו. במידה ובסופו של דבר לא הצלחת, לא נורא. עצם הנסיון הבלתי פוסק הוא תיקון לכשעצמו. הידיעה שעשית ככל שאתה יכול והאחר איננו שותף לכך, היא ידיעה קיומית חשובה ומעצימה.
    • עשה זאת עכשיו!!!! אם החלטת ליזום פיוס, עשה זאת עכשיו, כדי לא להמשיך לשאת את המסע. כדי להניח את הדברים מאחוריך ולהינות מהיום וכן על מנת שלא תפגוש בו בפעם הבאה ותרגיש שוב את הכעס, הבושה והמבוכה.
    • היה שלם עם ההחלטה לוותר על יחסים מרעילים (משפחה או חברים). הידיעה הברורה מי באופן קבוע שואב ממך כל אנרגיה חיובית, מעלה בך אוטומטית את מפלס השליליות (ביחס לעצמך בעיקר), גורם לחוסר לגיטימציה של מחשבותייך ורגשותייך ומשתק אותך בכל מפגש עימםאלה אנשים שעליך לוותר על המקום המשמעותי שנתת להם בחייך.

קשה מאוד לוותר על מערכת יחסים עם אנשים אלה באותה מידה שקשה לוותר על מערכת יחסים שאיננה מתפקדת. לכן, יש לנסות להקטין את המפגשים למינימום הכרחי, לא לשתף במה שקורה בחייך. הם אינם יכולים באמת לעשות שינוי משמעותי ביחס אליך. לכן, חשוב להכיר בכך ולוותר על מערכת יחסים קרובה, לא להיות בנתק אלא להשלים עם העובדה שעם אנשים אלה מערכת היחסים תהיה מינימאלית בעיקר כדי לא להרגיש אי נוחות או מבוכה כשפוגשים בהם באירועים משפחתיים או חברתיים.

תהליך הפיוס והסליחה עשויים להיות חלק מתהליך ארוך, מפרך ולעיתים בלתי אפשרי. מאחר ובסליחה התהליך תלוי אך ורק בך, למד לסלוח לעצמך ולאחר. בריאותך הרגשית והפיזית ראויים לכך.

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008