יום ה' 14/11/2019 | 5:47
 
 
 
 
 > חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ההוראה

חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ההוראה במערכת החינוך רקע כללי
ככלל, הדיון בסוגיית חופש הביטוי הפוליטי של עובדי הוראה במערכת החינוך מחייב לבחון את הנושא
בכמה היבטים מרכזיים, ובהם: חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ציבור בכלל; זכותו של מחנך )או עובד
הוראה אחר( להביע עמדה פוליטית בפני תלמידיו; עיסוק בנושאים פוליטיים בהקשר של קביעת מטרות
החינוך; ההשפעה הפוליטית של בית הספר ועובדי ההוראה על התלמידים.

נבהיר כי המונח "חופש ביטוי פוליטי" אינו חד משמעי, וכי מתעוררת שאלה סביב הגדרתם של -
ביטויים "פוליטיים" וההבחנה בינם ובין ביטויים "שאינם פוליטיים". יש המגדירים מהו "פוליטי"
באופן מצומצם ומייחסים אופי פוליטי בעיקר לפעולות ולביטויים הקשורים ישירות למנגנונים ממסדיים
)או מפלגתיים(, ולעומת זאת יש הגורסים כי "הכול פוליטי", וכי ההבחנה בין ביטויים שונים )למשל בין
ביטויים בנושאים מדיניים לביטויים בנושאים חברתיים( היא מלאכותית.

חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ציבור
עקרון חופש הביטוי נחשב "ציפור הנפש של הדמוקרטיה". 5 "השמעת דעות חופשית והחלפת דעות בלתי
מוגבלת בין איש לרעהו הן בגדר תנאי שאין בלעדיו לקיומו של המשטר המדיני והחברתי, שבו יכול האזרח
לשקול, תוך לימוד הנתונים וללא מורא, מה דרוש, לפי מיטב הבנתו, למען טובתם ורווחתם של הכלל ושל
הפרט, ואיך יובטח קיומם של המשטר הדמוקרטי ושל המסגרת המדינית אשר בתוכה הוא פועל". 6 רבים
סבורים שלערך זה יש מעמד חוקתי בישראל, מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, - 7 אך יש להדגיש
שחופש הביטוי הוכר על ידי בית המשפט העליון כערך על שנים רבות לפני שנחקק חוק היסוד. - - - 
ואולם חופש הביטוי איננו ערך מוחלט, ובשל כך הוא ייסוג לעתים מפני ערכים אחרים, ככבוד האדם,
תקנת הציבור וביטחון המדינה. 
נהוג להתייחס לשתי הצדקות מרכזיות להגבלת חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ציבור: הראשונה
קשורה ליחסי העבודה שבין עובד למעביד, והשנייה קשורה לאמון הציבור בשירות הציבורי.
מן ההיבט של יחסי העבודה שבין עובד למעביד עולה הטענה שכל ביקורת של עובד על התנהלותו של
המעביד מעכירה את מערכת היחסים שבין העובד למעביד ואף בין כלל העובדים למעביד, וכן מפירה את
המשמעת וההרמוניה במקום העבודה ובכך פוגעת ביכולתם של העובדים לבצע את העבודה כהלכה. 10
מן ההיבט של אמון הציבור בשירות הציבורי עולה הטענה ש"עובד הציבור צריך לשמור בעיני הציבור על
תדמית ניטרלית, שאינה משועבדת להשקפה פוליטית מוגדרת. נזקק אליו הציבור כולו, על כל זרמיו

וגווניו, ולא רק אלה המזדהים עם השקפותיו. ואם הוא נוטל חלק בוויכוחים פוליטיים פומביים... נוצר
הסיכון שחלק מן הציבור לא יראה בו עובד של הכלל, שהוא נטול פניות, אלא את מי שמשרת רק השקפה
פוליטית מוגדרת או אך מסגרת פוליטית מסוימת...". 
ואולם יש הטוענים שבשל מעמדו של עקרון חופש הביטוי, והקושי להבהיר את המצבים שבהם הביטוי
הפוליטי יפגע בתפקודו של השירות הציבורי, יש לצמצם את ההגבלה על חופש הביטוי הפוליטי של עובדי
הציבור לביטויים שיש בהם ביקורת פומבית על מדיניות המשרד שהאדם עובד בו, ואף זה רק כאשר יש
בביקורת כדי לסכל את ביצוע תפקידו.

מתוך אתר הכנסת

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008