יום ב' 26/10/2020 | 14:16
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > לקראת המעבר לכיתה א'

המשפחה עוברת דירה, הילדים הפעוטים עוברים מטיפול של אמא/ אבא לטיפול המטפלת, הילד נכנס לגן, עולה לכתה א' ועוד

שינויים אלה הם נורמטיביים  וחיוביים באופיים  אבל עצם השינוי כרוך לעתים בקשיי הסתגלות ולבטים. כל מעבר מביא לשינוי במרחב הפיזי והחברתי של הילד ומחייב אותו להתארגנות נפשית  חדשה ושונה . חשוב שההורים יהיו ערים לשינויים אלו -  התעלמות מקשיים אפשריים וציפיה לחוויות חיוביות בלבד עשויות להפוך את השינוי לחוויה קשה ומאכזבת.

מבחינה אוניברסאלית למעבר יש פוטנציאל להיות בו-זמנית מאתגר, מחדש ונוטע תקווה לשינוי, אך הוא גם מלווה בדרך כלל בחשש עקב התנתקות מן המוכר ובחוסר וודאות מהלא מוכר.

כניסה לגן או ביה"ס חדש  מלווה בתכונה רבה ובהתרגשות של הילד ומשפחתו. בתקופה זו רגשות סותרים מציפים, באופן טבעי, את הילד והוריו. יש ציפיות חיוביות שהילד ישתלב במסגרת החדשה, ילמד, יתפתח ויחוש תחושות של השתייכות והצלחה. לצד זאת, עולות גם שאלות ותהיות בנוגע להצלחת תהליך המעבר והגשמת הציפיות.

הסתגלות טובה למעבר קשורה לשמירה על מידה של איזון בין שני צרכים מנוגדים הקיימים אצל הילד (ואצל בני אדם בכלל) הצורך לשמור על הקיים והצורך להשתנות. הכנה טובה של הילד לקראת המעבר  וליווי נכון של ההורים בתהליך השינוי יכולים לסייע בכך.

כיתה א': מה חשוב לדעת, שאלות נפוצות בנושא המעבר

שאלה: כיצד לעזור לילד שלי לקראת המעבר לכיתה א'?

מעבר ושינוי הוא הזדמנות לצמיחה אישית של הילד. ישנם מספר דגשים  בעזרתם תוכלו  לסייע לילדכם במעבר לכתה א':

  • הכנה מראש בכדי להפחית את חוסר הוודאות ולהעלות את תחושת הביטחון והמסוגלות  -  דברו עם הילד על המעבר הצפוי, ספרו לו היכן יגור או ילמד, בקרו איתו במקום החדש לפני המעבר ותנו לו  מידע ברור, מפורט ומוחשי ככל האפשר  לגבי השינויים שיחולו אצלו  במקום, בסדר היום, בחברה...
  • עודדו את הילד להביע את רגשותיו ולהעלות את כל השאלות שיש לו סביב המעבר, תנו לו תשובות רחבות ומדויקות ככל האפשר והראו לו הבנה, תמיכה וקבלה של רגשותיו. הבטיחו לו כל סיוע שיזדקק לו .
  • חשוב לתאר את השינוי באופן מציאותי ומאוזן ולהתייחס גם לחוויות הטובות וגם לקשיים הצפויים, כמו כן כדאי להדגיש אלמנטים שאינם משתנים, למשל: "כמו שיש בגן גננת, בכיתה א' יש מורה אליה פונים בכל בעיה..."
  • בכל מעבר חשוב לעסוק בפרידה מן המסגרת הקודמת ולקחת ממנה "צידה לדרך" החדשה.  התייחסו למעברים קודמים שהילד חווה  ועזרו לו ללמוד מהם אסטרטגיות התמודדות עם המעבר הנוכחי.
  • כדאי להימנע עד כמה שניתן מעריכת שינויים נוספים בחיי הילד והמשפחה במהלך החודשים הראשונים מאז התבצע המעבר.
  • בתקופת המעבר עלול הילד להיות מתוח מהרגיל. חשוב לשהות יותר במחיצתו ולהיות קשובים לאותות מצוקה כמו בעיות שינה,  בכי, הסתגרות, תוקפנות, וכל התנהגות או ביטוי רגשי השונים מהמקובל. הילד זקוק שיבינו את מצוקתו, ושלא יתעלמו ממנה בתגובות כמו "אתה מגזים", "אל תכנס ללחץ". שוחחו עם הילד על תחושותיו ללא פאניקה מצידכם.
  • לתחושות ההורים יש תפקיד חשוב בדרך בה הם תומכים בילדיהם. הקדישו זמן ותשומת לב לתחושות ולרגשות שלכם בנוגע לשינוי הצפוי. למשל, האם אתם חוששים מהמעבר ומדוע? פגישה אישית באווירה חיובית עם איש צוות מהמערכת החדשה יכולה לסייע לכם לפתח עמדה אוהדת ולשדר אותה לילד.

שאלה: מעבר ילדי לכיתה א' כרוך גם במעבר מקום מגורים. כיצד אוכל לעזור לילדי להתמודד עם השינויים?

מספר שינויים במקביל יכולים להיחוות כמלחיצים עבור ילד צעיר מאחר שהרבה דברים שהינם מוכרים לו משתנים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שכל ילד הוא שונה ויכול להגיב אחרת גם לסיטואציה זו. ייתכן ותופתע לגלות שלילדך כושר הסתגלות טוב יותר משציפית והוא אינו מראה קשיים משמעותיים לנוכח השינויים. ילדים אחרים יכולים להגיב במתח לנוכח תחושת השליטה שאבדה להם, במצב כזה ישנן מספר דרכים בהם ניתן לעזור להם: הכרות מוקדמת עם השכונה החדשה ועם בית הספר, למשל, על ידי טיול בשכונה, ביקור בחצר בית הספר וכד'. לתאם מפגש חברתי עם ילדים נוספים שילמדו איתו בכיתה או בשכבה. שיתוף הילד בהכנות לקראת המעברים: בחירת ציוד ללימודים, סידור משותף של החדר עם דגש על התאמתו גם ללמידה. באופן זה תוכל להשיב לילד את תחושת השליטה.

שאלה: יש לי תאומות שעולות לכיתה א'. לראשונה בחייהן הן יהיו בכיתות שונות. איך ניתן להקל עליהן?

המעבר לכיתה א' עבור הבנות שלך אכן צפוי להיות שינוי גדול, הכנה מראש להפרדה ולמעבר לכיתה א' יכולים לעזור. חשוב לשוחח איתן על כך, לבדוק את השאלות שעולות אצלן בהקשר לכך ולהשיב להן תשובות רחבות וברורות. לצד השינויים הצפויים כדאי להדגיש גם אלמנטים מוכרים להן, שיישארו קבועים. למשל, להתייחס לעובדה שהן ילמדו יחד באותו בית הספר ויוכלו להיפגש בהפסקות ולשחק יחדיו אם ירצו, לאחר בית הספר יחזרו יחדיו הביתה וכד'. להעביר את הציפייה שלכל אחת יהיו גם חברות חדשות, אך לצד זאת, הן תמיד יישארו תאומות ויוכלו לבלות ביחד בשעות שאחרי בית הספר.  

איך אוכל לחנך את בני לעצמאות במטלות בית הספר?

המעבר לכיתה א' מציב דרישות חדשות בפני הילד וההורה, כדוגמת שיעורי הבית, ארגון תיק לבית הספר ועוד. על מנת לעזור לילדך לפתח לעצמאות בבית הספר ניתן לעודד לעצמאות גם במטלות בבית כגון ארגון פינת הלמידה שלו, בחירת הציוד וכיו"ב, אשר ידגישו כמה אחראי יכול להיות והחמיאו על ביצועים טובים כך שיחווה תחושת הצלחה.  חשוב להעביר את המסר שההורים זמינים לו כאשר זקוק לעזרה, אולם האחריות היא עליו והוא זה שצריך לפנות על מנת לקבל את העזרה. כמו בכל מיומנות נרכשת (רכיבה על אופניים, שחייה, קריאה וכיו"ב) כך גם רכישת המיומנות לסוג זה של אחריות. בתחילה ילדך יזדקק ליותר עזרה החל מיצירת הרגל להכנת שיעורי בית בזמנים קבועים וכלה בבחירת המקום בו יוכל להכין שיעורי בית. בתחילה ילדך יזדקק ליותר תמיכה ועזרה אף בהכנת השיעורים עצמם, אולם ככל שיתנסה ויתקדם בלימודיו, מידת התמיכה אליה יזדקק תפחת.

שאלה: שבועיים לאחר שהתחיל בית הספר, בתי אומרת שאינה רוצה ללכת לבית הספר. מה עלי לעשות?

חוסר הרצון של הבת ללכת לבית הספר בתחילת השנה הינו דבר שכיח בקרב ילדים צעירים הנמצאים בתקופת הסתגלות למסגרת ומהווה קושי להורים רבים. יש לזכור שכל ילד עובר תקופה זו באופן שונה ומגיב אחרת. תקופת ההסתגלות יכולה לארוך גם 3 חודשים.

כדאי לברר עם הילדה ממה נובע חוסר הרצון ללכת לבית הספר. התשובה יכולה להיות קשורה לבעיה שיכולה להיחשב כמינורית מנקודת מבט של הורים ובעלת פיתרון פשוט, אבל לילדה צעירה זוהי חוויה שנתפסת כקשה. דוגמה, הילדה רבה עם חברות בהפסקה, הילדה שכחה להביא ציוד והתביישה, הילדה לא הבינה את ההוראה בכיתה ולא היה לה נעים לומר וכד'.  תקשורת פתוחה וחיובית בין הילדה להורים תאפשר לה לשתף אתכם בחוויות שלה ולכם תיתן את האפשרות לסייע. באם הקושי ממשיך לאורך זמן כדאי לשתף את המורה ו/או יועצת בית הספר.

שאלות ותשובות מפניות הורים

יש לי ילד שעולה בספטמבר לכתה א' ואני קצת דואגת. הייתי רוצה לדעת איך אפשר לעזור לו להסתגל במהירות ולעבור את זה בקלות ככל שניתן?

שלום,

אני שמחה שפנית אלינו ושיתפת אותנו בתחושותייך הקשות בנוגע לעליית בנך לכתה א'. החששות שאת חווה ומתארת הן טבעיות ורוב ההורים חשים מידה זו או אחרת של חשש לקראת המעבר המשמעותי הזה לכתה א'. עם זאת, חשוב לזכור שדווקא הילדים ברובם חווים את המעבר כשלב טבעי, לאחר שכבר חוו והצליחו בכמה מעברים במהלך חייהם (המעבר מהבית לגן, למשל). זה טוב שאת רגישה ורוצה לעזור לבנך להסתגל כמה שיותר בקלות בביה"ס, ואכן ישנם כמה דברים שיכולים לעזור לו בכך:

  • דברי איתו על ביה"ס בפתיחות, תני לו להביא את תחושותיו ותכילי את התחושות של החרדה או הלחץ אם הם יעלו. אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לספר לו על חוויה שהייתה לך בכתה א'. כמובן שחשוב לא להלחיץ אותו ולבחור חוויה שאינה מפחידה או לא נעימה.
  • אפשר לבנות יחד את המסלול לביה"ס וגם לבקר בביה"ס לפני תחילת שנת הלימודים כדי להתרגל למבנה הגדול ולראות איפה חדר המנהלת ואיפה השירותים.
  • אפשר ללכת ביחד לקנות ציוד לביה"ס וקלמר, ככה זה מחבר את הילד והופך אותו לשותף פעיל במעבר הזה.
  • חשוב לשתף את המורה אם יש לילדך קשיים מיוחדים על מנת שיוכל לנהוג איתו ברגישות ולא לדרוש ממנו מעבר ליכולתו.

בסה"כ נראה שאת אמא מאד אכפתית ורגישה לצרכי ילדך. תשימי לב אם ילדך משדר סימני מצוקה כלשהם אחרי המעבר וגם תדעי לפנות לגורמים המתאימים בתוך כותלי ביה"ס ומחוצה לו. כמובן שאת מוזמנת לפנות אלינו עם שאלות נוספות.

 

 יש לי 3 ילדים ועכשיו הצעיר מביניהם עולה לכתה א'. אני זוכרת שעם שני הגדולים לא דאגתי כל כך כי הרגשתי שהם מוכנים לכך, אבל עכשיו אני מרגישה שהוא לא בשל עדיין וחוששת שיהיה לו מאד קשה. מה אפשר לעשות?

תודה רבה על פנייתך הכנה ועל כך שחשפת את תחושותייך בצורה כל כך פתוחה ואמיתית. אמנם כבר עברת את העליה לכתה א' עם שני ילדים, אך בכל פעם המעבר הזה יכול לעורר תחושות של חשש ומתח וזה בהחלט טבעי. בעיקר אני רואה שאת מתאימה את עצמך לכל ילד ורגישה לצרכיו של כל אחד מהם, ולכן עם הגדולים לא חווית דאגה בתחום הזה כמו עם הצעיר.

הבשלות לכתה א' מורכבת מהרבה היבטים- כגון בשלות פיזיולוגית ומוטורית (למשל, יכולת לרוץ ויכולת להפעיל מוטוריקה עדינה תואמת גיל), יכולת קוגניטיבית (למשל, יכולת להסקת מסקנות או סיבה ותוצאה), בשלות חברתית (יכולת להבין את היחסים החברתיים ולהתנהג בהתאם) ובשלות רגשית, שאותו את מתארת כתחום שילדך עדיין אינו בשל בו. כל ילד מבשיל בזמן שלו, ויש כאלה המבשילים קצת יותר לאט מאחרים, אך כל עוד זה לא מאד חריג אין לך סיבה לדאגה היות ולא מצופה מילד הנכנס לכתה א' להפגין בשלות מושלמת של מבוגר, אלא להתאים לסביבה הלימודית והחברתית של ילדים בני גילו.

לא ציינת בפנייתך שהייתה המלצה של הגננת ופסיכולוג הגן להשאירו שנה נוספת בגן, אז אני מניחה שצוות הגן לא היה שותף לדאגה שלך. אני ממליצה לך לפנות אל הגננת ולשאול אותה על ההתמודדות של ילדך עם משימות בגן ועם היחסים החברתיים, כך תוכלי לעזור לו בתחומים שעדיין קשה לו ולקדם אותו לקראת המעבר ואחריו.

במידה ואת רואה שבכל זאת מאד קשה לו בכתה א' אני ממליצה לך לפנות למחנכת וליועצת של ביה"ס על מנת שיידעו לתת לו קצת יותר תשומת לב ולעזור לו לעבור את ההתחלה הקשה.

במכתבך התרשמתי מאד מהרגישות שלך והאכפתיות כלפי ילדייך ואני בטוחה שזה יתן להם בסיס בטוח ויעזור להם בכל המעברים שעוד מצופים להם.

 

הבן שלי עולה השנה לכתה א'. המעבר לגן חובה היה מאד קשה והוא השתמש בהתחלה באלימות כלפי ילדים אחרים. בהמשך פנינו לטיפול והדרכה והמצב השתפר משמעותית בשיתוף פעולה עם הגננת. אנחנו עדיין נמצאים בטיפול. האם כדאי לי לספר זאת בביה"ס? אני חוששת שזה יהרוס לו ושיתייחסו אליו כאילו הוא ילד אלים גם אם הוא כבר לא.

תודה רבה לך על פנייתך ועל ההתלבטות שהבאת. אני רואה שאתם הורים מאד אכפתיים עם הרבה כוחות שיודעים לפנות לעזרה וזה אכן משתלם יחד עם עבודה קשה מצידכם. תמשיכו כך.

ההתבלטות שהצגת מאד משמעותית ויש הורים רבים המתחבטים בשאלה האם לשתף את צוות ביה"ס (ואם כן את מי בביה"ס) בקשיים שהיו לילד בעבר או לנסות לפתוח דף חלק ללא סטיגמות שיודבקו לו. חשוב באמת לשקול את כל המרכיבים של המצב ולראות מה יהיה הכי טוב עבור הילד- ונראה שאתם מאד ממוקדים בטובת ילדכם ורוצים לעזור לו בכל דרך.

לדעתי, ניתן לשתף את המידע עם ביה"ס בצורה כזו שהם יבינו שאתם נמצאים בטיפול מבלי לפרט יותר מדי עם עוצמת האלימות שהייתה בעבר (וכנראה כבר לא רלוונטית היום). במידה ולא יהיו גילויי אלימות בביה"ס, צוות ביה"ס יעריך אתכם על הדרך שעשיתם והשיפור שהם חווים בעקבות כך. עם זאת, במידה ובכל זאת המעבר יגרום לנסיגה מסוימת להתנהגויות קודמות, בביה"ס יידעו לפנות אליכם ולהתגייס איתכם יחד כדי לעזור להתגבר על הקושי, כפי שעשתה הגננת בגן. בנוסף, ברגע שאתם תסמכו על המחנכת ועל צוות ביה"ס, אתם תשדרו לילדכם שניתן לסמוך על הדמויות האלה וזה יעזור בהסתגלות שלו ואף עשוי להפחית את גילויי האלימות.

חשוב לזכור שסטיגמה נובעת בעיקר מבעיות התנהגות של הילד בכתה ולא מהידיעה שהילד מקבל טיפול והוריו משקיעים מאמצים רבים כדי להגיע לרגיעה.

שיהיה בהצלחה.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008