יום ה' 20/09/2018 | 1:45
 
 
 
 
 > סיפור אנושי על ערבות הדדית

מאת: עופר דהאן

תנועות הנוער בדרום אפריקה הן תנועות ציוניות השולחות את חניכיהן ובוגריהן לתוכניות קצרות וארוכות עד שנה בישראל באמצעות ובסיוע הסוכנות היהודית.
כך גם תנועת הבונים דרום אפריקה. אחת התוכניות היא תוכנית להכשרת מדריכים צעירים. בני הנוער מגיעים למכון להכשרת מדריכים בקרית מוריה בסוכנות היהודית וסופגים ציונות עם כלי הדרכה והמון גיבוש והתקרבות לבני נוער יהודיים מכל רחבי העולם.
במסגרת זו הגיעה קבוצת בוגרי התנועה להכשרה והדרכה. הכל התנהל כשורה והקבצה חוותה חוויות, הוכשרה וספגה ציונות.
בשבוע האחרון לקורס חש אחד המשתתפים מדרום אפריקה בשם גדעון,ברע. סחרחורות ובחילות הביאו אותו לרופא שהחיש אותו לבדיקות עומק בבית החולים שערי צדק.
הבדיקות גילו באחת שבדמו של גדעון התפרצה מחלת סרטן הדם- לוקמיה.
כל המערכת נכנסה לסחרור. נציגת הבונים, שירי, לצד נציגת הסוכנות היהודית מהמחלקה לחינוך אריאנה ונציג טלפד- דורון, התייצבו לצד מיטת החולה ועקבו בדאגה תוך עדכון כל המערכת- הסוכנות, הבונים וטלפד במצבו של החולה.
הרופאים המטפלים עדכנו בשלב זה כי הסיכוי להחלמה קלושים ביותר.
בסיעור מוחות הוחלט להביא את האם מקייפטאון לשהות לצד בנה. האם הוטסה במהירות לארץ ונתקבלה על ידי 2 הנציגות: אריאנה ושירי ולוותה בכל המהכים בבית החולים.
עם הגעתה נדרשה הרופאה המטפלת לעדכון מצב בו טענה כי גדעון חייב להגיע לטיפול בבית החולים רמב"ם שם יש התמחות בנושא בטיפול במצבים קריטיים כמצבו, בסרטן דם- לוקמיה מתפרצת. אליה וקוץ בה: גדעון אינו אזרח ישראלי ואינו מבוטח ועלות טיפול פרטי כזה תגיע למיליונים. מצד שני לא ניתן להעבירו לקייפטאון- הוא עלול למות בדרך וכן בכלל לא ברור מה רמת הטיפול בדרא"פ. הרופאה התקשרה לבית החלים בדרא"פ ואז הסתבר שאם רוצים להציל את חייו עדיף שיאושפז בחיפה.
עוד הסתבר כי הביטוח הרפואי של גדעון אינו מכסה את הטיפול בדרא"פ ובטח שלא בארץ אחרת- ישראל.
האם כמו גם נציגת הסוכנות ונציגת הבונים נותרו חסרי אונים- אין ביטוח, לא ניתן להעבירו לדרום אפריקה וכן לא ניתן להמשיך לטפל בו מאחר ואינו מכוסה בארץ- אינו אזרח ישראלי...
ואז עלה הרעיון ל"העלות" את גדעון. לקיים איתו את תהליך העלייה ולהפכו לאזרח ישראלי. באחת הוא יהיה מבוטח וזכאי לטיפול הרפואי.
הסוגיה עלתה לאם ולגדעון שהסכים מייד, האם הביע הסתייגות קלה אך לבסוף נתנה הסכמתה. הסתייגות נוספת נשמעה מצד גורמים שונים שטענו שבעצם אנו מטילים את עלות הטיפול בגדעון על כתפי משלם המיסים הישראלי. לבסוף הובע גם החשש כי המחלקה לעליה וכן משרד הקליטה יסרבו להעלותו שכן אחד הקריטריונים לעלייה הוא מצבו בריאותי של המועמד שבמקרה זה היה בכי רע ועל סף מוות.
כל ההתייעצות וההתלבטות ארכו בדיוק יום אחדהוהוחלט לקיים את העלייה לגדעון.
מרגע שהוחלט נכנסה המערכת מיידית לפעולה מתוזמנת: הבקשה הועברה למחלקה לעלייה, שלוחת הסוכנות בדרום אפריקה- בקייפטאון, טליה- דאגה לרוץ ולארגן את כל המסמכים והאישורים הדרושים (האם הייתה בארץ והמשפחה חסרת אונים). המסמכים הועברו למשרד העלייה ביוהנסבורג אל עופר (הח"מ) אשר לאחר בדיקה ואישרור לקח אותם איתו בטיסה לארץ. נחיתה ביום ראשון בשעה 06:30 בנתב"ג. ב-07:30 המסמכים כבר היו בבית החולים.
נציגת המלקה לעלייה מאגף הזכאות – רושל שהנחתה את כל הפעולה מהארץ הגיעה לבית החולים עם נציג משרד הקליטה (אשר היו בשביתה...). גדעון הוחתם ובמקום הונפק לו מספרתעודת זהות והוא הפך באחת לאזרח ישראלי.
נגמר? לא...
עדכון על המהלך הועבר אלי (עופר) ובבירור שגרתי ביקשתי לדעת האם קיבל וואוצ'ר לזכאות רפואית. הסתבר שלא... נשכח... נו.
אריאנה רצה מייד לרושל אשר דאגה לוואוצ'ר. האם נאספה לאחר כבוד מבית החולים והן נסעו על פי הנחייתי לסניף הדואר המקומי למלא טפסי ביטוח לאומי על מנת להיות זכאים להצטרפות לקופת חולים.
אסון ושבר, כל סניפי הדואר היו סגורים- שביתה... ממש מערכון לא נגמר של אפריים קישון והילד בסכנת מוות.
אריאנה עם האם רצה ממשרד למשרד עד שהסכימו לפתוח לה עמדה אחת בלבד בסניף המרכזי של הדואר בירושלים. השתיים התייצבו, מילאו הטפסים ובריצת אמוק ולפני שייסגר לקופת חולים מכבי להצטרף. טוב, הם לא היו בשביתה...
מהלך הצטרפות מהיר ולגדעון שוכב בבית החולים יש תעודת חבר בקופת חולים ולכן יכול כבר לקבל את הטיפול הדרוש להצלת חייו.
גדעון נכנס לטיפול אנטנסיבי. האם חסרת אונים מול המוסדות הישראליים ואי ידיעת השפה העברית נזקקה לסיוע וליווי צמוד. שוב אריאנה ושירי היו שם בשבילה.
בשלב זה פניתי לדורון מטפלד וביקשתי כי ייקחו אחריות על הטיפול באם וליוויה. לואיז ודורון מטלפד נקטו במהלך מהיר ומינו לה מלווה סוציאלית צמודה בבית החולים.
כל המערכת בסוכנות היהודית – המחלקה לעלייה, המחלקה לחינוך, המערכת של הבונים, טלפד- הוכיחו את האנושיות והערבות ההדדית הקיימות בקרב מוסדות העם היהודי. בקרב האנשים.
אריאנה, שירי, רושל, דורון, טליה, משה, עופר –כולם תרמו, היו מעורבים, עזרו לנסות להציל את חייו של גדעון.
סיפור קטן ואנושי על ניסיון להצלת חיים בזכות הערבות היהודית הדדית.

מתוך הבלוג של עופר דהאן

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008