יום א' 08/12/2019 | 3:23
 
 
 
 
 > משמעות מדינת ישראל כמדינה יהודית

" בארץ ישראל קם העם היהודי בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי ...אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל."                                                               (מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח )                                                     

• הכרזת העצמאות נתנה ביטוי לצביונה הרצוי של מדינת ישראל . לדעת מייסדיה, זוהי מדינה יהודית, ריבונית, השייכת לעם היהודי באשר הוא, המדגישה קשר עם יהודי התפוצות ופתוחה לעליה יהודית – חוק השבות .
• המונח מדינה יהודית יכול להתפרש בשלשה היבט :
א. ההיבט האתני – מדינת לאום של היהודים בהיבט האתני דמוגראפי.
ב. ההיבט תרבותי – מדינת לאום המכוונת לטיפוח מורשת וערכים יהודיים.
ג. ההיבט הדתי – מדינה יהודית החורטת על דגלה את קידום הדת היהודית על ידי המדינה במרחב הציבורי.
• מרבית אוכלוסיית המדינה היא יהודית על פי הגדרתה ושומרת על זיקה לערכי הדת, המסורת, התרבות ומורשת ישראל.חוק השבות נותן ליהודים העדפה בקבלת אזרחות ישראלית, במטרה לשמור על רוב יהודי במדינת ישראל.
• לדת היהודית מקום מרכזי במערכת הסמלים, הערכים והמנהגים של התרבות והמורשת הישראלית. חוגים נרחבים בציבור מקבלים על עצמם מרצון מנהגים וסמלים שמקורם דתי מבלי שתהיה חקיקה בנושא זה ( למשל יום הכיפורים ).
• באשר לשאלות היסוד מהי מדינה יהודית, ואיזה צורה ילבשו החיים התרבותיים והרוחניים שלה,מוצגים שש גישות שונות למדינה יהודית המייצגות השקפות עולם שונות.
• מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית באים לידי ביטוי בסמלים, במוסדות, בחקיקה ובהסדר ה"סטטוס קוו" ומשקפים את הגישות השונות בסוגיה מהי מדינה יהודית.

1. מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - ההיבט המשפטי
חוקים המבטאים את אופייה היהודי של המדינה
• חברי הכנסת מחוקקים חוקים בעלי אופי דמוקרטי ולצידם חוקים בעלי צביון יהודי.
• חברי הכנסת, השייכים למפלגות שבתפיסת עולמן גישות שונות למושג מדינה הודית, פועלים באמצעות חקיקה כדי להביא לידי ביטוי מעשי את תפיסתם.
• להלן נפרט 3 קבוצות של חוקים בעלי אופי יהודי : -
א. חוקים יהודיים בהם ביטוי לדת היהודית   עמודים 67 – 69.

        ( מקורם בגישת מדינת התורה ובגישת מדינה דתית לאומית )
                חוקים המחייבים את כל האזרחים היהודיים.
• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגרושים ) – 1953 עמוד 68 מטרת החוק לשמור על אחדותו של העם היהודי ולאפשר נישואין בין כל חלקי העם תוך התבססות על ההלכה היהודית. החוק מעניק סמכות לבתי הדין הרבניים לפסוק בדיני אישות  על פי ההלכה.יחד עם זאת, מכירה מדינת ישראל בסמכות בתי הדין של העדות הדתיות השונות, ובכך באה לידי ביטוי הכרה בזכות הקבוצה וכן עקרונות דמוקרטיים כמו פלורליזם ושוויון. 
• "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת "  (נכנס  לתוקף ב-22 בספטמבר 2010) שהוא הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף. החוק מאפשר לבני זוג שהם חסרי דת( כלומר אינם מוכרים בעדה הדתית כיהודים, כמוסלמים, כדרוזים  או כנוצרים), הם בני 18 ומעלה , אינם נשואים ואינם בני משפחה, לחתום על הסכם ביניהם ולהגיש בקשה להירשם אצל רשם הזוגיות . המעמד של ברית הזוגיות מזכה אותם בזכויות כמו זוג נשוי . נקבעו בחוק כללים להתרת ברית הזוגיות . ברית הזוגיות היא פתרון לחלק מהעולים מרחבי בריה"מ לשעבר, שאינם יכולים להינשא כיון שאינם מוכרים כיהודים על ידי בתי הדין הרבניים.
• חוק שעות עבודה ומנוחה (1951)  עמוד 73 - קובע את יום השבת והחגים כימי
מנוחה רשמיים ליהודים על פי המסורת היהודית." ושבתת בו מכל מלאכה " ( למוסלמים יום ששי, לנוצרים יום ראשון ).. אין להעסיק עובד בימים אלו, אלא עפ"י היתר של שר העבודה. החוק אוסר אפליה בקבלת עובדים שומרי מצוות. זה מבטא שמירת שבת בציבור.
• חוק חג המצות – 1986 עמוד 68 - אוסר על בעלי עסקים יהודיים להציג מוצרי חמץ
בישובים יהודיים בחג הפסח. החוק לא חל על אוכלוסיה לא יהודית. יש כאן שמירה על מנהג יהודי דתי בחיים הציבוריים. ( דברי ח"כ דב שילנסקי שהציע את החוק בעמוד 68 ).
• חוק איסור גידול חזיר – 1962 קובע שהחזיר הוא חיה האסורה למאכל על פי הלכה
היהודית והמוסלמית. החוק אוסר על גידול חזיר בישראל, למעט באזורים שבהם רוב האוכלוסיה נוצרית. יש כאן הסתייגות מגידול בעלי חיים טמאים על פי המסורת על
אדמת הקודש.
• חוק הרבנות הראשית – קובע את תפקידיה והרכבה של הרבנות הפועלת על פי הדת היהודית- פרוט במוסדות.

חוקים המבטאים ערכים מהמשפט העברי

• חוק לא תעמוד על דם רעיך ( ויקרא יט' ) ( עמוד 71 ) דרישה מאדם הרואה אדם במצוקה לנסות לעזור לו.עזרה כמו הודעה למשטראה, למד"א בלי לסכן את עצמו יתר על המידה.             מטרת החוק – להושיט עזרה בעת צרה.
• חוק השומרים ( שמות כב' ו' ) – ( עמוד 71 ) החוק עוסק באחריות של אדם המשגיח על נכס שאינו שלו ומבחין בן שומר חינם – ללא תמורה על ההשגחה לשומר שכר – המקבל תמורה על ההשגחה.
מטרת החוק – לקבוע מידת אחריות על מי ששומר על נכס של אחר4.
• חוק יסוד המשפט -  1981 עמוד 72 ( מדינת ישראל נגד שמואל יחזקאל ) - נקבע  
כי בכל מקרה בו אין בית המשפט מוצא תשובה בחוק הקיים, יש להכריע ברוח עקרונות הצדק והיושר והשלום של "מורשת ישראל " המתבססים על המשפט העברי.

חוקים אלה מתבססים על ההלכה היהודית על התנך,ומדגישים את הקשר של העם היהודי לדת ולמסורת. למרות היותם חוקים דתיים הם מחייבים את כל האוכלוסיה היהודית בארץ, (גם את החילונים), דבר שמבטא את העובדה שאין הפרדת דת מהמדינה.


ב. חוקים יהודיים בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית

         ( מקורם בגישת מדינת לאום יהודית תרבותית )
• חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה –יד ושם-  1953 עמוד 67 - החוק נועד לשמר את מורשתו  
   של העם היהודי ששרד את השואה בבחינת לזכור ולא לשכוח. החוק מורה להקדיש יום  
  זיכרון שנתי להתייחדות עם הנספים וכן לציין את מאבק העם היהודי בשואה.  
  מוסד יד ושם מופקד להנצחת זכר שואת העם היהודי , יום הזכרון נקבע לכז' ניסן.       
  מטרת החוק – לבטא זיקה עמוקה לעם היהודי ולהיסטוריה היהודית, להנחיל את התרבות 
  היהודית ( היבט לאומי תרבותי ).
• חוק רשות השידור -  1965 נקבע בחוק כי תפקיד הרדיו והטלויזיה הממלכתי יהיה
    חיזוק הקשרים עם המורשת היהודית. הרשות מחוייבת להגיש תוכניות לקראת ימי
    ששי ושבת ולקראת החגים ברוח המורשת.
• חוק חינוך ממלכתי החוק מדגישאת חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית וקובע
    בין היתר את תפקיד מערכת החינוך בלימודי מורשת ישראל.
• חוק יסוד ירשלים בירת ישראל –החוק קובע כי ידשלים היא בירת מדינת ישראל  
    מטרת החוק – לשמור על הזיקה התרבותית וההסטורית בין העם היהודי לבין העיר
    ירשלים שהיתה בירתה של הממלכה היהודית בכל הדורות.


חוקים אלה מבטאים את המורשת וההסטוריה של העם היהודי ומטרתם היא להקנות צביון תרבותי ( לא דתי ) לאזרחי המדינה. חוקים אלה מתבססים על עקרונות מהמקורות היהודיים העתיקים והחדשים, ועם המורשת לאורך רצף ההסטוריה היהודית עד ימינו.

ג. חוקים יהודיים בהם ביטוי ללאום היהודי

         ( מקורם בגישת מדינת העם היהודי ובגישת מדינת היהודים )
• חוק השבות וחוק האזרחות -  1952 חוק השבות קובע את זכותו של כל יהודי עלות  
    למדינת ישראל.זכות זו ניתנת גם לבן זוג לבן ולנכד. מתוקף זכות זו ניתנת אזרחות
    על פי חוק האזרחות.   (דברי דוד בן גוריון בעמוד 56,  כתבה מ  ynetבעמוד 57 )
    חוק האזרחות קובע את הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית עבור יהודים ולא יהודים
    מכח חוק השבות, מכוח ישיבה בישראל לפני הקמתה, מכח לידה,התאזרחות או  
    הענקה.ישנם סעיפים בחוק המאפשרים לשר הפנים לשלול אזרחות   (עמ' 56 - 58 )
• חוק מעמד ההסתדרות הציונית -  1953 מעניק מעמד חוקי להסתדרות הציונית
    ולסוכנות היהודית, וקובע כי תפקידיהן בגיוס כספים, בהתיישבות חקלאית ובקליטת
    עליה וכן ייצוג היהודים בתפוצות.החוק מבטא את הקשר בין מדינת ישראל ליהודי
    העולם.
• החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ( 1950 ) – עמוד 66 חוק רטרואקטיבי על פיו
    הועמדו לדין אייכמן ואיואן דמיניוק לדין בישראל.
• חוק יסוד מקרקעי ישראל – 1980 החוק קובע שאדמת הלאום ואדמת הקרן הקיימת   
    לישראל, שהן רוב אדמות המדינה ובבעלותה, אסורות למכירה ללא יהודים משום   
    שמטרתן היתה התיישבות יהודית.
    ( קרקעות, בג"צ בורקאן 114/78 ,בג"צ קעאדן 6698/98 – עמ' 58 – 59 ).

חוקים אלה משקפים אתהיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, ומטרתם להבטיח שמדינת ישראל תהיה בעלת רוב יהודי. חוקים אלה מחזקים את העובדה שישראל היא מדינת לאום יהודית אתנית.


מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - ההיבט המשפטי ביטויים לזהות התרבותית היהודית במרחב הציבורי.
1.    סמלי המדינה   ( עמודים 62 – 65 )

מיצגים את הערכים של העם היהודי ומבטאים מורשת יהודית תרבותית מובהקת ולכן הם מאחדים ומלכדים את העם .סמלים מיצגים את המדינה ומבדילים אותה ממדינות אחרות סמלי המדינה מפורטים ב " חוק הדגל והסמל ".
• דגל הלאום: ( מכתבו של הרצל לברון הירש 1895 – עמוד 63 )  תכלת-לבן כצבעי הטלית,במקרא,תאור בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. הצבע הלבן מסמל קדושה וטוהרה. מגן דוד במרכזו – סמל מסורתי של העם היהודי.
• ההמנון - ( עמודים 63 – 64 ). "נפש יהודי הומיה..." מילות השיר " התקווה" מבטאים געגועים (כיסופים) לציון ולירושלים, בירת העם היהודי.
• סמל המדינה: ( עמודים 64 – 65 ) מנורה בת שבעת הקנים מוקפת בענפי זית, מקורה במנורה שהיתה בבית המקדש / במשכן של העם היהודי ומסמלת את התקווה והכמיהה לבניית בית המקדש..

תפקידים נוספים של סמלים לאומיים : -
• ללכד / לאחד את האזרחים.
• לייצג את הערכים והמורשת של האומה / המדינה.
• הסמל כמחנך הדור הבא.
• הסמל כאמצעי להטמעת ערכים משותפים.
"התקווה" – המנון המדינה ( עמודים 63 – 64 ).
רעיון "ההמנון הלאומי" (National Anthem) – נוצר במאה ה-18 ,קבוצות שונות גייסו את ההמנון ככלי לגיבוש הזהות החברתית-לאומית שלהן. זהו שיר שבו דברי השבח וההלל אינם מופנים לאל, למלך או לגיבור – אלא מבטאים חברה המזדהה עם הנאמר בשיר.
במאה ה-19 נולד והבשיל רעיון ההמנון הלאומי – שיר אחד שירכז את תמצית נשמתה של האומה. ההמנון הלאומי הפך לסמל של מדינה, קבוצה או תנועה. ההמנונים הפכו חלק מסמלי המדינה הריבונית.
 ומה בישראל? בטקס הכרזת המדינה בשנת 1948 כיכבה "התקווה" – היא הושרה בתחילת האסיפה, נוגנה בסופה ושודרה לרחבי העולם ב"קול ישראל" אכן, אימבר לא הוכר כמשורר, אבל שירו "תקוותנו "הפך ל"התקווה", המנון לאומי, לאחר שקוצר לשני בתים ומספר מילים  בו הוחלפו.
גלגולו של חוק " הדגל, הסמל והמנון המדינה "
• בשנת 1983 נדחתה הצעת חוק להפוך את "התקווה" להמנון הרשמי של מדינת ישראל.  שנים רבות נמנעה כנסת ישראל מלהכריז חוקית על "התקווה" כהמנון המדינה, מתוך התחשבות במיעוטים הלא-יהודיים עבורם "נפש יהודי הומייה" היא אמירה מנוכרת.
• בשנת 1994 נכתב ב"חוק הכנסת" כי טקס ישיבת הפתיחה של הכנסת יינעל בשירת "התקווה". כך מצאה "התקווה" את דרכה אל חוקי מדינת ישראל בדרך אגב.
• ב-1995 הוגשו הצעות חוק נוספות, תוך רגישות מחודשת לנושא המיעוטים לאור חוזי השלום (עם מצרים ב-1979 ועם ירדן ב-1991) והסכמי אוסלו (1993). ב-1996 הוצע פתרון – לשפץ את ההמנון!
כונסה ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים ודנה בהצעה להוסיף שני בתים חדשים להמנון הלאומי של ישראל. כותב ההצעה, הדיפלומט ז'אק דקל, הציע שני בתים אלה:

מתפוצות תבל שַבְנוּ למכורה,
להגשים תפילה קדומה.
בתש"ח מדינה ישראל קמה
להחזיר עטרה ליושנה.
שלום וצדק הם יעדנו
נס עברי כאור לעמים
כחול לבן כטלית דגלנו
בירתנו ירושלים.
על הטקסט החדש נמתחה ביקורת חריפה. משוררים וסופרים כאהוד מנור, חיים חפר, נעמי שמר ויורם טהרלב חיוו דעתם כי זהו "רעיון מטופש" ו"לא ברמה". בסופו של דבר נפלה ההצעה לאחר שהתברר במשאל רחוב  כי רוב תלמידי ישראל אינם יודעים בעל פה את שני הבתים הראשונים של "התקווה". אם כך , איך בכלל ילמדו עוד שני בתים?
עוד הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להעניש את הפוגעים בכבוד ההמנון – את אלה שאינם מכבדים את המנגינה והמילים ואפילו מבזים אותן: אזרחים שאינם עומדים עם הישמע ההמנון, תלמידים שמסרבים ללמוד את המילים בעל פה, אוהדי קבוצות כדורגל ששורקים בוז ומתקוטטים בזמן השמעתו, חברות מסחריות המשתילות אותו בתשדירי פרסומת ...  ההצעה לא אושרה.
• רק בשנת 2004 הועבר תיקון ל " חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה " , המגדיר את "התקווה" כהמנון הרשמי והקבוע של מדינת ישראל (126 שנים לאחר כתיבתה!).
אף על פי כן, ישנם מקרים שבהם אנו תוהים האם ניתן לחייב שירת המנון? ב-2005 וב-2007 עלתה קבוצת הכדורגל הערבית "בני סכנין" לליגת העל של קבוצות הכדורגל של ישראל. מה יקרה אם בני סכנין תהיה הקבוצה שתזכה בגביע? האם שחקניה ישירו את ההמנון?    "אי אפשר לדרוש משחקנים ערבים לשיר: 'נפש יהודי הומייה!'" – אמר חבר הכנסת אחמד טיבי.
השׂר שלא שׁר  
• ב-2007 מונה לראשונה שר ערבי בממשלת ישראל: השר ראלב מג'אדלה, שר המדע, התרבות והספורט. בעת השבעתו סירב מג'אדלה לשיר את מילות "התקווה". הרי "התקווה" מגדירה את ישראל כמדינה יהודית, ולא כמדינת כל-אזרחיה. לכן אין מקום לכך ששׂר ערבי ישיר אותה. האם יש לחייב את השר במקרה זה? בארצות הברית חייבים לשיר את ההמנון בפתיחת אירועים מסדר גודל מסוים ואין זה משנה אם מדובר באמריקנים ממוצא יהודי, ערבי או איטלקי. ואצלנו?
"התקווה" – עתיד?
בעקבות מינוי השר ראלב מג'אדלה פרסם עמוס שוקן מאמר גדול בעיתון "הארץ" (19.4.07) בשם  "לקראת 60 השנים הבאות": "אם יש שר אחד בממשלת ישראל שלא שר את ההמנון של המדינה, אז אולי ראוי לעיין מחדש בהמנון... ל'התקווה' חיסרון מעשי בולט – אף ערבי לא ישיר את ההמנון של ישראל כשהוא פונה רק ליהודים: 'כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה... איך יכול אזרח ערבי להזדהות עם המנון כזה? שירת ההמנון היא רגע של סולידאריות עם אזרחים אחרים ועם המדינה. רגע זה נשלל מערביי ישראל, חמישית מאזרחי המדינה, וברור שהמפסידים מאובדן הסולידאריות הזאת הם גם המדינה והאזרחים היהודים שלה... אם עד יום העצמאות ה-60 ישראל תאמץ המנון חדש, שווה לכל אזרחיה, יהיה בכך צעד סמלי חשוב לעתיד יחסי יהודים וערבים בישראל".
ועל כך ענה לו בזעם משה פייגלין במאמר בעיתון "מעריב": "אין לבטל את האופי היהודי של מדינת ישראל. בלי המנון יהודי, מג'אדלה אולי ירגיש בנוח, אבל ליהודים לא תהיה מדינה בכלל".
• בגלל חילוקי דעות בקרב אזרחי ישראל , בעיקר הקושי של אזרחי ישראל הלא יהודים להזדהות עם מילות "התקווה" הוצע מספר פעמים לשנות את ההמנון. אזרחיה היהודים של מדינת ישראל רואים בהמנון ביטוי לכמיהתו של העם היהודי מזה דורות להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ורואים בו סמל המבטא תקווה זו. אך ההמנון איננו משקף את זהותם של אזרחי ישראל הלא-יהודים: הערבים, הדרוזים הבדווים, הצ'רקסים והאחרים.
עוד הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק  שלא אושרה להעניש את הפוגעים בכבוד ההמנון – את אלה שאינם מכבדים את המנגינה והמילים ואפילו מבזים אותן: אזרחים שאינם עומדים עם הישמע ההמנון.


2.   מעמדה של השפה העברית.

• השפה העברית שמשה בעבר כשפת קודש שאיחדה את העם היהודי לאורך הדורות והפכה לשפה הרשמית של מדינת ישראל.
• כבר מזמן המנדט הבריטי היתה חובה לפרסם את הפקודות והמודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים בעברית, ערבית ואנגלית
• החוקים בכנסת והפסיקה בבתי המשפט נכתבים בעברית.קיימת חקיקה הנותנת לשפה העברית עדיפות, למשל, חוק האזרחות 1952 קובע ידיעת מה של השפה העברית כתנאי לקבלת אזרחות.כמו כן בפסיקה נקבע כי כי יש להגן על השפה העברית כערך תרבותי.
• בנוסף הכרזת העצמאות מציינת את החיאת השפה העברית כמרכיב חשוב בתקומת העם.
• השפה העברית היא שפת רוב אזרחיה .( הלשון העברית היא הדבק המחבר ומלכד בין העם למדינה, ומבטאת אחדות לאומית )
• טיפוחה של השפה העברית – ראיית השפה כערך תרבותי בלאומיות היהודית.
• השפות העברית והערבית – 2 השפות הרשמיות במדינת ישראל בתעודות, מטבעות ובשטרות הכסף..
• חוק השימוש בתאריך העברי ( 1968 )- חובת ציון תאריך עברי במכתבים והודעות רשמיות של המדינה – להבליט את ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בהיבט התרבותי.
דברי שופט בית המשפט העליון אהרון ברק.   ( עמ' 61 – 62 ) 

3. לוח השנה העברי

• הלוח העברי משמש בעיקר לקביעת החגים והמועדים הדתיים והלאומיים במדינת ישראל.
• החוק אימץ את ההגדה ההלכתית והגדיר רק את חגי התורה כימי מנוחה יהודיים רשמיים.
• החופשות ליהודים נקבעות על פי הלוח העברי ומהווים ביטויים מוחשיים לצביון היהודי במדינה.
• חוק השימוש בתאריך העברי מטיל חובת ציון תאריך עברי בכל מכתב רשמי או הודעה היוצאת מרשויות המדינה לסוגיהם או ממוסדות חינוך שונים.
• מטרת החוק – להבליט את ייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בהיבט התרבותי מורשתי.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008