יום ש' 24/10/2020 | 6:13
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > החינוך לחסד בחברה

מאת: ד"ר יחיאל שרמן

חז"ל מתארים במקומות רבים חשיבות החסד. רש"י כותב כי בשביל חסד נברא העולם. פרקי דרבי אליעזר מציין, כי חביבה גמילות חסדים לפני הקב"ה יותר מעולות ומזבחים. במסכת סוטה יד ע"א מצוין, כי התורה תחילתה גמילות חסד וסופה גמילות חסד. בפרקי אבות (א, ב) כתוב על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. במשלי (לא, כו) באשת חיל, מזמור שאנו שרים מדי ליל שבת בזכותה של האישה, אנו מדגישים כי פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. החכמה חשובה. על ימיה דיברה בדברי חכמה, בשכל ובכוונה. בתורת חסד על לשונה שילבה חכמה לעצמה והנחלתו לבניה, העברה התורה מדור לדור – זה חסד. דברי התורה שבפיה נטפו חסד. במשלי (ג, ג) מוסף למילה חסד גם אמת. חסד ואמת אל יעזבך, קשרם על גרגרותיך, כתבם על לוח ליבך. בספר בראשית (כד, מט) אנו מוצאים דברי אליעזר עבד של אברהם המבקש "ועתה אם ישכם עשית חסד ואמת". בפרשת ויחי (מז, כט) מבקש יעקב "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים".

גמילות החסד, עזרה לזולת, אהבת הרע ותמיכה בו מהווים את הבסיס האנושי ביהדות ובתורה. ייחודיותו של האדם מודגשת בכל אתר ואתר במקורותינו. פיתוח האדם והעצמתו מהווים בסיס חשוב בחינוכו ובעיצוב דמותו של האדם. חינוך אדם למצוינות, ללימודו, להשכלתו האישית מהווים נדבך חשוב מאוד בתורת ישראל, אך ייחודיות מתוך אחדות, עושר בצד התחשבות באחר, במסכן, בנצרך, מיצוי היכולת האישית תוך התייחסות לקהילה, תוך גמילות חסד וצדקה.

ציינתי לא אחת חשיבות הנתינה והחינוך לנתינה כבר מגיל צעיר. כדי להרגיל את האדם להתחשבות בזולתו, לתרגל מתן צדקה וחסד עד כי יהפוך לתכונה אנושית פנימית.

נתינה אינטלקטואלית של המנהיג המעביר ידע לכפיפיו כדי לחזקם, כדי להעניק להם כוח, חשובה אף היא. זו אחת התכונות החשובות דהיום של מנהיג החפץ בהעצמת עובדיו. מנהיג הדורש מקוריות ויצירתיות מעובדיו, הלמידה המתמדת, הענקת האופציה להשכיל, ללמוד ולהתחדש היא מקור ההצלחה של המנהיג העדכני.

נתינה אינטלקטואלית זו היא בהחלט חסד. פיתוח שכלו של האדם היא גמילות חסד נפלא, חשוב וחכם בדור זה.

מדוע בפרשת ויחי מבקש יעקב מבנו יוסף שיעשה עמו חסד ואמת. הרש"ר הירש מבהיר כי הוספת האמת שומרת על המושג האמיתי של החסד. בתהלים (כה, י) כתוב "כל ארחות ד' חסד ואמת". לעתים, מסביר הרש"ר, האדם יעשה רעות מרוב חסד. חסד ואמת היא אהבה, שמרוב התמסרות לא תשכח את העיקר. ממשיך הרש"ר הירש כי אדיר חפצו של אברהם להשיא את בנו יצחק. אם היה כה להוט אחר משאלה זו עד שיהא מסכים להשיאו גם לאישה שאינה הוגנת, או לא ימצא אישה מתאימה לזרע אברהם... כי אז לא היה זה חסד של אמת.

אמת היא תמיד תנאי המגביל את החסד.

יעקב יודע כי יוסף יקבור אותו בכל הפאר האפשרי, אך הוא מציין לדברי הרש"ר שמא מרוב חסד תישכח האמת. האמת היא רצונו העז והחד-משמעי להיקבר בארץ. במשעה ידינו, במחשבותינו ובקיום מצוות גמילות חסד, צריך כל הזמן להקפיד לשלב את האמת, היושר, האמינות, את האחת לחסד.

נתינת צדקה, חסד לרשע, היא חסד אך אינה אמת. כאמור, אמת צריה להגביל את החסד. תרומה לרשע רק תגביר את מעשיו הרעים.

תרומתם הנדיבה של מוסדות באירופה למפעלים גזעניים היא פעולה של חסד ונתינה, אך ללא אמת זה חסד למעשים רעים. קראנו בימים אלה על סטודנטית באוניברסיטת הרווארד שהתעקשה למנוע העברת תרומה גדולה ומכובדת לאוניברסיטה מאדם אנטישמי אשר בכל מעשיו הוא תומך ברשע ובזדון.

צריך לעודד, לחנך כל אדם מילדותו לגמילות חסד, לעשיית חסד בכספים, ברעיונות ובמעשים טובים, אך צריך לבחון תמיד לאן מיועד החסד, למי ניתנת הצדקה, האם האמת צמודה לחסד. כפי שציינתי, האמת מגבילה את החסד. בתהלים (כה, י) כתוב "כל אורחות ד' חסד ואמת... אף משפטי ד' אומר הרש"ר הירש אינם אלא למען אושרם של בני אדם, כל ממשלתו כלפי האדם הם חסד ואמת.

היהדות מבוססת על פיתוח ייחודיותו של הפרט, על קיום מצוות של כל אחד ואחד, על שיפור איכותו האנושית, הערכית, הדתית של כל אדם, אך הכול מתוך אחדות, בתוך קהילה. חסד ואמת, אני וחברי, הבודד והקבוצה. התורה מטפחת בנו בכל אורח חיינו התייחסות לחברה, תפילה במניין, זימון בחבורה, אמירת קדיש, סעודת מצווה, כל אלה דוגמאות לאדם הקשור לחברה הסובבת אותו. עלינו, על כל אחד מאתנו לדאוג להתפתחותו האישית לטפח האינטלקטואליות האישית, לעצב דמותנו כאדם מאמין ומקיים מצוות קלה כבחמורה, אך מתוך התייחסות לסובב אותנו. עשיית חסד הצמוד לאמת.

מתוך אתר מאמרים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008