יום א' 08/12/2019 | 3:36
 
 
 
 
 > הכמיהה לירושלים ולמדינת ישראל – ביטוייה בחג הסיגד ובאמנות


בצד אחד של המדליה מתוארים העולים מאתיופיה לישראל. ברקע מופיע מבנה- כנראה בית המקדש, המסמל את ירושלים ואת ארץ ישראל.
יהודי אתיופיה השתוקקו מאז ומתמיד לעלות לארץ ישראל וחג הסיגד הוא אחד הביטויים לכך. בשנת 1973 הכירה הרבנות הראשית ביהדותם של בֵּיתֶא ישראל, ובשנת 1975 הוחל חוק השבות על יהודי אתיופיה. העלייה מאתיופיה החלה בחשאי עוד בשנות ה-70, אולם שני המבצעים המרכזיים להעלאתם של יהודי אתיופיה לישראל היו ״מבצע משה״ (1985-1984) ו״מבצע שלמה״ (1991).
בצדה השני של המדליה מופיע כפר באתיופיה, ובו הסמלים המייצגים את הדת היהודית באתיופיה: קְס, בית כנסת ומעליו מגן דוד, בקתת נידה מוקפת באבנים וכלי עבודה ממלאכות נפוצות בקרב יהודי אתיופיה.

בחלקה העליון של המדליה מתואר חג הסיגד. מדוע בחר האמן מכל האירועים ומכל הימים דווקא בחג הסיגד כמייצג של העדה היהודית באתיופיה?

 משום שחג זה הוא אכן חג ייחודי ומרכזי עבור יהודי אתיופיה, ולכן הוא אחד מסמליה המובהקים של העדה.

  1. משום שחג הסיגד הוא חג הגעגועים והכמיהה לירושלים. בחלקה העליון של המדליה מתנוסס משפט מתוך תפילה: ״מרחוק ישתחוו לירושלים הקדושה״. תפילה זאת מציינת שני מרכיבים של החג הקשורים זה לזה: ההשתחוות (סמל לקיום הברית עם ה׳) והכמיהה לעלות לירושלים (שתוגשם בזכות קיום הברית).
    הכמיהה לשוב לירושלים והדאגה לשלומה של העיר באות לידי ביטוי בתפילות הנאמרות בחג הסיגד, כמו בקטע מתוך התפילה ״כיסאות לבית דוד״:
    ״כיסאות לבית דוד, בקשו טוב לירושלים.
    ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.
    בשר לנו, בשר לנו על ירושלים״

    (התפילה מתוך: שושנה בן-דור, ״סיגד״, בתוך: הגר סלמון (עורכת), אתיופיה (משרד החינוך ומכון בן-צבי, תשס״ח), עמ׳ 141).

מתוך אתר מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008