יום ו' 30/10/2020 | 1:02
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > קהילות וקהילתיות במדינת ישראל
החברה הישראלית מאופיינת בגיוון רב, והיא מורכבת מקבוצות ומקהילות שביניהן קשרים ויחסי גומלין, הנעים על הרצף שבין קבלה ופתיחות לשלילה, בין הכלה לדחייה, בין שיתוף והפרייה הדדית להדרה ולחסימת ההשפעה התרבותית וכד'. ההטרוגניות התרבותית, הלשונית והחברתית יוצרת קווי חלוקה דומיננטיים, הסובבים סביב מוצא לאומי ועדתי, ובאים לביטוי במרקם החברתי, התרבותי הפוליטי (קופ, 2000).
החברה הישראלית מתגבשת כחברה רב-סקטוריאלית, שבה פעמים רבות מתחרה נאמנותו של סקטור מסוים לקבוצת המשנה הקהילתית בנאמנותו למרכז הריבוני המשותף (הורוביץ וליסק, 1990). למרות זאת, יש להבחין בין קבוצות שלמרות שונותן מקבלות את התרבות בכללותה, למעט עקרונות מסוימים בה (לשם, 2003).
מתוך שכך, נאלצת המדינה להתמודד עם תופעות ועם שאלות הנוגעות לפערים, לשסעים ולקיטוב בחברה הישראלית. שאלות הנוגעות לזהות, לאמונות, לאידיאולוגיות, לאתוס, לאתניות, לתרבויות ולמעמדות. החברה הישראלית רבת התרבויות עשויה לאמץ שתי דרכים מנוגדות להתייחסות לקהילות המרכיבות אותה: דרך אחת היא קבלה ואימוץ התביעות התרבותיות של הקהילות המרכיבות אותה. אפשרות נוספת היא לפעול להטמעת הקהילות התרבותיות בתרבות הזרם המרכזי בחברה באופן מלא או חלקי. בישראל אנו עדים במקרים רבים למדיניות רב-תרבותית, המכירה בתרבויות סקטוריאליות וקבוצתיות לצד תרבות הרוב. יחסי הגומלין בין הקבוצות מפתחים רובד משותף לכל הקבוצות התרבותיות בחברה, המאפשר תיאום וסדר חברתי מסוים למרות קיומם של שסעים חברתיים ומצבים המתאפיינים בקונפליקטים (לשם, 2003).
בבואנו לבחון את פניה של החברה הישראלית נמצא ריבוי קבוצות וקהילות: מגוון דתות, מגוון תרבויות, מגוון זהויות, מגוון בני עליות, אנשים בעלי מוגבלויות, קהילות מרכז ופריפריה, בעלי נטיות מיניות ועוד. כדי להבין ולברר את מהותו של המהלך הערכי חינוכי 'האחר הוא אני', יש להניח תשתית תיאורטית, הבוחנת את שורשיהם של הקונפליקטים ואת מאפייניהם של חלקי החברה הישראלית, תוך סקירת התפתחותן של הקבוצות וזיקתן לאחרות, כמו גם את ההשלכות על החברה הישראלית במאה העשרים ואחת.

מתוך אתר משרד החינוך

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008