יום ה' 16/08/2018 | 23:06
 
 
 
 
 > מהו המסר של מגילת רות ?

מאת: ד"ר איציק פלג






 יש הטוענים כי מגמת המגילה היא לדבר בשבח החסד. לדעתם מוטיב החסד מופיע כרעיון מנחה במגילה. באמירה "חסד" הכוונה לדברים שהם מעבר לחוק, למעשים הנעשים לפי משורת הדין.


ויש הטוענים כי מטרת המגילה נחשפת בפתיחתה ובסיומה. לדעתם, המגילה באה להשלים את החסר בספר שמואל, כלומר העדר שושלת היוחסין לדוד המלך;


ויש הטוענים כי המגילה באה בביקורת סמויה על גירוש הנשים הנכריות בימי עזרא ונחמיה (עזרא פרקים ט-י; נחמיה י 29-31, יג 24-27). ככתוב בנחמיה:
"בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם" (נחמיה יג 1).

לכן מודגשת שוב ושוב מוצאה המואבי של רות המואביה. ואם לא די בכך רות היא הסבתא רבה של דוד המלך. היחס המיטיב עם הזר במגילה מעודד סובלנות כלפי האחר, השונה, הזר.


ויש הטוענים כי מגילת רות משקפת מתח בין דין וצדק. לפי הדין כלומר לפי החוק בספר דברים אסור להתחתן עם המואבים. שנאמר:
"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם" (דברים כג 4).
לכן, לפי דעה זו, הגואל לא התחתן עם רות כי שומר חוק הוא. ואילו בועז בשאתו את רות יודע שעובר הוא על החוק.


ויש הטוענים כי מגילת רות נועדה להביע ביקורת על הירידה מן הארץ. אלימלך ובני ביתו ירדו מן הארץ - ונפטרו בגלות. כלומר, רות מעדיפה את החיים בארץ המובטחת. על כך נאמר בתוספתא, מסכת עבודה זרה, פרק ד' הלכות ג'-ד':

ישרה אדם בארץ ישראל, ואפילו בעיר שרובה גויים, ולא בחוצה לארץ, ואפילו בעיר שכולה ישראל. מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה. וכל הקבור בארץ ישראל, כאילו קבור תחת המזבח.


ויש הטוענים וליתר דיוק הטוענות, לפשר פמיניסטי: המגילת משווה את רות לאברהם שידה של רות על העליונה. בשני הסיפורים הרעב מופיע כגורם לירידה מן הארץ. מתשובתו של בועז אנו למדים על התרשמותו מהתנהגותה של רות כלפי נעמי:
"הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵך אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁך וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּך וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּך וַתֵּלְכִי אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ" (רות ב 11).

דברים אלו של בועז נשמעים כהד ומרמזים, כנראה, לדברי האל לאברהם אבינו:
"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב 1).
השוואה זו מחמיאה מאוד לרות, המצטיירת כדמות מופת, אף יותר מאברהם אבינו. אברהם הלך בעקבות צו האל ועם הבטחה אלוהית המתייחסת לעתידו ואילו רות הלכה בעקבות צו הלב, ללא כל צו או הבטחה אלוהית, ללא ידיעה מה ילד יום.


מתבקשת השאלה, אם כן, מהי מגמת המגילה?

בחרתי להשיב, בעקבות פרופ' אד גרינשטיין מאוניברסיטת תל אביב , באמצעות סיפור על 'חלום ופשרו' המופיע בתלמוד הבבלי, ברכות 55ב:
אמר רבי ביזנָא בר זַבְדָא, אמר רבי עקיבא, אמר רבי פַנְדָא, אמר רב נחום, אמר רבי בירים, משום זקֵן אחד, וּמַנינוּ רבי בְנָאָה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם. ומה שפתר לי זה לא פָתַר לי זה. וכולם נתקיימו בי.
ראוי להפנות את תשומת הלב לכך שכשם שחג שבועות משופע בשמות (ראו מבחר מושגים מאת ד"ר יוסי רוט רותם), כשם שכל שם משקף מסר אחר המצוי במגילה, כך גם הקורא במגילת רות מוצא בה מגוון מכובד של מסרים. וכולם נתקיימו בה.
 

*********************
 

לסיום, ברצוני להמליץ על ספר שכותרתו מעידה על מגמה חשובה המצויה במגילת רות: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואביה. את הספר כתבה מתיה קם; יעוץ מדעי פרופ' אביגדור שנאן. הספר, שיצא בהוצאת מט"ח, תשנ"ח, מביא מבחר טקסטים יהודיים וקטעי אמנות מתקופת המקרא עד תקופת ימי הביניים. 
 
מתוך אתר מכללת בית ברל

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008