יום ו' 30/10/2020 | 1:16
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > מוט”ב: לימודי מדע וטכנולוגיה בחברה

מאת: רונית אנטלר

מטרות העל של התוכנית הן הקניית אוריינות מדעית משולבת בהיבטים טכנולוגיים והיבטים חברתיים, כדי לטפח אזרחים נאורים בעלי מיומנויות חשיבה ביקורתית ויצירתית, אחריות וערנות לחייהם ולסובב אותם", מסבירה ענת אסולין, מדריכת מוט"ב ארצית בחמ"ד ומורה ב"אולפנת טבריה". לדבריה, אוכלוסיית תלמידי המוט"ב היא מגוונת והטרוגנית. 
"מדובר בתלמידים שאינם מתמחים במדעים ואינם ניגשים לבחינות בגרות בהיקף של חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, או כימיה, ולכן תלמידי מוט"ב מייצגים את כלל תלמידי ישראל, החל בתלמידי החינוך המיוחד וכלה בתלמידים שלומדים מקצועות הומניסטיים בהיקף של חמש יחידות. דרך מוט"ב הם לומדים להתחבר למדע שהוא חלק חשוב מההשכלה הכללית של כל תלמיד ותלמידה".

המדע בשירות המשטרה
נושאי הלימוד במוט"ב רלוונטיים למציאות חייהם של התלמידים. בתוכנית  "מדע בשירות המשטרה" הם לומדים על בדיקות ד.נ.א. בדיקות דם, בדיקת פוליגרף ועל המשמעות של בדיקות אלו בעבודת המשטרה. בתוכנית "כאוויר לנשימה" הם לומדים על זיהום אוויר, גשם חומצי, חור באוזון ואפקט החממה. בתוכנית "לבריאות מכל הלב" הם לומדים נושאים כמו תזונה נכונה, כולסטרול, טרשת, מחלות דם. בנושא "אור, צבע וראייה" הם לומדים על העין, משקפיים, עדשות, וראיית לילה בטכנולוגיה הצבאית. בביוטכנולוגיה - על הגנום האנושי  ועל השימושים השונים הנעשים בביוטכנולוגיה בחקלאות ובתעשייה. בנושא המוח הם לומדים על עבודת המוח, איך פועלות תרופות על המוח כמו ריטלין, או להבדיל, סמים קשים. הם לומדים על קרינה רדיואקטיבית והשימושים בה, על שימוש באטום לצורכי מלחמה ושלום, חשמל, מחלת הסרטן ועוד. 
"אנחנו מאמינים שלימודי מדע מתאימים לכולם, אם מלמדים באמצעים שמתאימים לכולם", אומרת אסולין. אחת הדרכים להתאים את המדע לכולם היא להצביע על הרלוונטיות של הנושא לחיי היומיום. כך למשל, תלמיד שלומד לקרוא גרפים יוכל לקרוא את הדו"ח על צריכת החשמל שמופיע על גבי החשבונית של חברת חשמל. 
במוט"ב מעריכים את התלמיד בשני אופנים: על-ידי מבחנים ועל-ידי תלקיט [פורטפוליו]. התלקיט מכיל עבודות שהתלמיד הכין וביצע במהלך כל שנות הלימוד, והוא מוערך לא רק ביכולות הלוגיות והלשוניות שלו אלא גם ביכולות נוספות כמו בניית דגמים, יצירת משחקים לימודיים, ועוד.
עבודות התלמידים נבחנות בכלים מדעיים, והשאלה המרכזית שנשאלת לגביהן היא: "האם הידע המדעי הוצג בצורה מהימנה?" תלמידי תקשורת לומדים להכין סרטים מדעיים, תלמידי תיאטרון יכולים להציג הצגה מדעית, כאשר מטרת העל היא להקנות מיומנויות חשיבה מדעיות; חשיבה ביקורתית, יכולות טיעון, הסקת מסקנות וכו'. תלמיד מוט"ב אמור להשתמש בצורה מושכלת בידע המדעי-הטכנולוגי שרכש, להבין מה הוא קורא בעיתון, ואיך לפרש את הידע המועבר אליו דרך הטלוויזיה, וכן להבחין בין ידע כוזב לאמת. "תלמיד לומד לפענח דף בדיקות שמגיע מהרופא, הוא לומד להבין מה שהרופא אמר לו ולהפעיל שיקול דעת כדי להגיע לפתרונות בכוחות עצמו", מדגישה אסולין.

מודל הסיורים
תוכנית מוט"ב נלמדת בקבוצות, מתוך הכרה שלימוד בצוותא חשוב להתפתחות התלמידים. ההוראה מכוונת לא רק להבנה לוגית אלא גם להפעלת החושים, והיא כוללת הרבה התנסויות במעבדות והרבה לימוד עצמי. 
אחד המודלים שפותח להוראת תוכנית מוט"ב הוא סיורים. ב"אולפנת טבריה", למשל, תלמידי התוכנית סיירו במפעלי התעשייה, במוזיאון למדע, בבתי-החולים ובטבע. כשנלמד נושא הקרינה, התלמידות יצאו לסיור בבית החולים בפוריה,וכשנלמד נושא המיקרואורגניזמים הן יצאו לסיור במפעלי תעשייה שעושים שימוש בנושא, כמו למשל תעשיית החלב והמוצרים הפרוביוטים, או מפעלי השימורים שמתמודדים עם מיקרו-אורגניזמים שמזהמים את המוצרים. מפעלי תעשיית השימורים והחלב באזור טבריה הם חלק קבוע מתוכנית הלימודים של האולפנה. בעלי המפעלים מבינים את חשיבות הלימוד ופותחים את השערים לפני התלמידות.  השלב הראשון בכל סיור הוא שלב ההכנה. התלמידות יוצרות במעבדת בית-הספר מוצרים תעשייתיים כמו למשל מלפפונים חמוצים, זיתים, יוגורט, בצק תופח, יין, ליקר וכו'. 
אחרי התנסות ראשונית בין כתלי בית-הספר ולימוד מדעי של הנושא, ולאחר שלמדו להכין מוצרים במעבדה, הן נוסעות לבקר במפעלי התעשייה לראות איך מתבצעים אותם תהליכים שם. לאחר מכן הן מתבקשות לערוך השוואה בין תהליכי המעבדה בבית-הספר לבין תהליכי הייצור התעשייתי. במהלך הלימוד התלמידות מתבקשות לקרוא חומר, לאסוף מידע גם על תהליכי יצור וגם על התעשייה. בעבודות התלקיט הן יוצרות מצגת שמתעדת את התהליכים הן על-ידי תמונות שצולמו במהלך הלימוד והן על-ידי תמונות שצולמו במפעלי התעשייה. בסיכומו של תהליך, כך אומרת אסולין, עליהן להפעיל מיומנויות חשיבה ולהגיע למסקנות לאורך כל הדרך. היא מספרת שתלמידות מהאולפנה בטבריה אמרו לה, שכאשר נבחנו בבחינת בגרות בלשון, הן השתמשו בכלים שקיבלו במוט"ב.  

מודל המשחקים 
אורית אוחנה, מורה למוט"ב בבית-הספר "שקד" בעמק בית שאן, בחרה בשנתיים האחרונות להפעיל את התוכנית על-ידי בניית משחקים לימודיים. התהליך מתחיל באיסוף ידע בנושא  שרוצים לבנות עליו את המשחק, כמו קריאת מאמרים, איסוף נתונים, הגדרת מושגים מרכזיים. אחר-כך עוברים לחשיבה ולמיקוד על מיומנויות שהמשחק אמור לעסוק בהן כמו, למשל, שאילת שאלות שקשורות בנושא המשחק. בשלב הבא מחליטים  איזה משחק ליצור. חלק מהתלמידים בוחרים בשבלונות של משחקים ידועים כמו "סולמות וחבלים" ו'מלבישים' עליהן את התכנים הייחודיים של תוכנית מוט"ב, וחלק ממציאים משחקים חדשים. לאחר שבחרו משחק, התלמידים מתאימים תכנים מדעיים למשחק שנבחר,  בונים שאלות, מנסחים פקודות, יוצקים תכנים למשחק על בסיס החומר המדעי שנלמד. כל זאת, תוך ליווי, הערכה וביקורת של המורה. "חשוב שמבנה המשחק יהיה תואם לתוכן המדעי שנלמד", אומרת אורית. הקבוצה שבחרה במשחק "סולמות וחבלים" למשל,  שינתה את שם המשחק ל"מנורות וכבלים", כי המשחק שלהם עסק בנושא האנרגיה החשמלית. 
לפני שנה שלח בית-הספר "שקד" חמישה משחקים לתחרות משחקים ארצית
 שנערכה במרכז מוט"ב בטכניון,  שלושה מהם עלו לשלב הגמר וזכו לאות הצטיינות. ב'משחקידע', ההפנינג הגדול של המשחקים שנערך פעם בשנה בתערוכת ה'טכנוידע' בטכניון, מוצגים כל המשחקים הנבחרים, והתלמידים שפיתחו את המשחקים מציגים אותם לפני הקהל. שני משחקים של בית-ספר "שקד" זכו שם באות הצטיינות על שימוש בתכנים מדעיים וביצירתיות. האחד נקרא "טאבושטרה" והשני "טוויסטר לב".שיעור מוט"ב 

בשיעור מוט"ב בבית-הספר "שקד" משתתפים שישה תלמידים. 
התלמיד ניר נחמני טוען שהודות לעבודה הקבוצתית, האווירה מהנה, "ואנחנו לומדים דברים חדשים ומעניינים שלא ידענו קודם. אין עומס על תלמיד אחד, כי העבודה מתחלקת בין כולם ויש עוד דעות לגבי תוכן העבודה. שיתוף הפעולה מוציא מאיתנו את הכי טוב שאנחנו יכולים". ניר מוסיף שיש גם חסרונות לעבודה הקבוצתית, כי "לא תמיד כולם מסכימים על הכול, וזה גורם לקשיים ולחילוקי דעות, וגם צריך להתחשב בדעות של כל חברי הקבוצה". 
השישה לומדים על הלב דרך המשחק "טוויסטר לב". כלי המשחק הם  32 כרטיסיות ובהן שאלות ותשובות, שטיח ענק שעליו מצוירים לבבות בצבעים כחול, ירוק, אדום וצהוב. וגלגל איברים עם חץ. השטיח מונח על הרצפה ואחד התלמידים מסובב את גלגל האברים. כאשר החץ נעצר על כף רגל ימין, המורה אורית אוחנה שולפת כרטיס שאלה:  "שולה חזרה הביתה ומצאה את בעלה אפרים נע בחוסר מנוחה ברחבי הבית. עורו של אפרים היה קר. הוא חש חולשה ובחילה וצבע פניו היה חיוור ואפור. באיזו תופעת לב נמצא אפרים?" התשובה הנכונה מופיעה בצבע ירוק: "אוטם שריר הלב". 
ושוב מסובבים את חץ האברים. הפעם החץ נפל על כף יד ימין. השאלה: "פרופסור הארט פיתח תרופה אשר מפחיתה את דרישת הלב לחמצן ללא פגיעה בתפקוד ומגבירה את אספקת הדם לשריר הלב. לאיזו בעיית לב התרופה נועדה לעזור?" התשובה הנכונה מופיעה בצבע אדום: "תעוקת חזה". התלמיד שענה נכונה מניח את יד ימין על שטיח הלבבות. ומי המנצח? זה שהצליח לענות על מספר שאלות גדול ושמר על שיווי משקל על שטיח הלבבות.
במסגרת מוט”ב, כל מורה בוחר נושאים. אורית אוחנה בחרה כנושאי חובה נושא אחד מתחום מדעי החיים (מיקרוביולוגיה) ואחד ממדעי החומר (קרינה, אנרגיה). במסגרת יחידות הרשות היא בחרה יחידה אחת, "מדע בשירות המשטרה", ויחידה שנייה - "איכות האוויר סביבנו", העוסקת בזיהום אוויר, הרכב האוויר, הרכב המזהמים, חומרים במפעלים שפולטים חומרים מזהמים, וההשלכות האקולוגיות של זיהום האוויר.
משחק "טאבושטרה" שפותח בבית-הספר "שקד" משתמש בידע מדעי לפתרון תעלומות של רצח, גניבה ופשעים אחרים. התלמידים מתחלקים לשתי קבוצות. כל קבוצה בתורה מרימה כרטיס עם הגדרה למושג מדעי שנלמד, כגון סוג דם, ד.נ.א ועוד. התלמיד שהרים את הקלף צריך להעביר לקבוצה  באמצעות מילים שונות  את מאפייני המושג הכתוב על הכרטיס, בלי לומר מה הוא המושג. את זה צריכה לנחש הקבוצה. כל תלמיד מקבל מילות מפתח שאסור לו לומר מה הן כדי להקשות על התהליך. המנצח הוא מי שהצליח למצוא כמה שיותר מושגים נכונים.
אורית אוחנה מלמדת כבר 17 שנה בבית-הספר "שקד". היא מורה לביולוגיה בחטיבת הביניים ומלמדת מוט"ב בתיכון, למדה ב"אורנים" וסיימה תואר ראשון ותעודת הוראה, ובימים אלו לומדת לתואר שני הוראת מדעים וביולוגיה.
"מלמדים אצלנו כבר שש שנים את תוכנית מוט"ב בכיתות התיכון. בשיעורי מוט"ב האווירה מאוד נעימה. מאחר ששליש מהציון הוא תיק עבודות, במשך כל התהליך התלמידים יוצרים עבודות ומוערכים על פי עבודות אלו, וזה מעולה לתלמידים מכל הסוגים. זה מקצוע שנוגע בתחומים שונים של המדע ויש בו ביטוי אישי לתחומי התעניינות של התלמידים".

עצה ועזרה בנושא הפונדקאות 
ענת אסולין המדריכה הארצית בתוכנית מוט"ב. בחמ"ד, היא אישה מרשימה מאוד, שחייה הושפעו מאוד מחידושי המדע אותם היא מלמדת.  היא נולדה בחיפה לפני ארבעים שנה. בוגרת בית-הספר הריאלי. שירתה בחיל המודיעין, שם הכירה את מי שלימים יהיה בעלה, חזרה בתשובה ונישאה לו. היא בעלת תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר ראשון בחינוך ממכללת צפת ותואר שני מאוניברסיטת חיפה. 23 שנים היא מלמדת ביולוגיה, כימיה ופיזיקה ומגישה תלמידים לבגרות בחמש יחידות. מזה עשר שנים היא מורה בתוכנית מוט"ב, ובשנים האחרונות משמשת כמדריכה ארצית של המקצוע.
ענת ובעלה הם הזוג הראשון בישראל שילדיו נולדו מאם פונדקאית. הזוג מגדל שני ילדים מאם פונדקאית וילד אחד מאומץ. "כל תהליך הפונדקאות לווה בפסיקות הלכתיות של רבנים. אנחנו אנשים דתיים ופסק הלכה מאוד חשוב לנו. היינו הראשונים בנושא הפונדקאות ומאד נחושים בדרך שבחרנו. היום יש לנו שלושה ילדים מדהימים, ואני נמצאת בקשר עם הרבה זוגות.  פונות אלי נשים מכל רחבי הארץ כולל נשים חרדיות לבקש עצה טובה ועזרה בתהליך".

מתוך אתר הסתדרות המורים - אתרוג

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008