יום ש' 24/10/2020 | 20:07
 
 
  פארק תמנע   מגדל דוד בירושלים
 > גננות עם חזון

מאת ראובן שבת 

הפרויקט “הגננת של המדינה”, שיצא השנה לראשונה לדרך, הוא פרי היוזמה של המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, בראשות לילי פוקמונסקי ודליה רוט.
ארבע מבין 15 הגננות שהעפילו לשלב הגמר, הן דתיות. שתיים מהן, דינה שוורץ וסיגל כהן עזריה, נמנות עם שש הזוכות בתואר “הגננת של המדינה”. דליה רוט, יו”ר סיעת הגננות הדתיות בהסתדרות המורים, וסגנית מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים מאמינה, כי “פרויקט ‘הגננת של המדינה’ יציב את הגננות במקום המכובד לו הן ראויות”

---
ארבע הגננות הדתיות שהגיעו לשלב הגמר הן בעלות רקע שונה, ולכל אחת מהן סיפור מיוחד ועשייה חינוכית ייחודית, שהטביעה את חותמה על הגנים שלהן.

“הילדים למדו לשמור על קשר”

רבקה צור מנהלת זה שמונה שנים את גן “נופר” לילדי טרום חובה בשכונת גבעת צבי במודיעין. היא בעלת תואר שני בחינוך לגיל הרך, בעלת ותק של 32 שנה בתחום, ומשמשת גם כמדריכה ארצית לגננות.
הורי הילדים מרעיפים עליה שבחים. יש המכנים את הגן שלה “האוניברסיטה של רבקה”, אחרים מכנים אותה “האם השנייה של ילדינו”, ורבים מציינים את העובדה שבוגרי הגן שלה מתגעגעים ובאים לבקר לעתים קרובות.
“אני רואה בעבודתי שליחות חשובה, ושמחה שניתנה לי הזכות לחנך את דורות ההמשך בעם ישראל ולטעת בהם אהבת ישראל, תורת ישראל, וארץ-ישראל. אני מאמינה בלימוד חוויתי, רב-גוני ורב-חושי, שמתפרש בגן לאורך השנה”.
רבקה מלמדת את הילדים הקטנים מה היא משמעות הנתינה והתרומה לקהילה: “אשתקד קיבלנו על עצמנו את המשימה לנקות את הגינה הציבורית הסמוכה ולטפח אותה. החלטנו גם לאמץ יחידת חיילים. שלחנו חבילות לחיילים במשך השנה, ויצרנו קשר בין הורי חיילים להורי הילדים”.
כמו כן היא לימדה את הילדים כיצד לשמור על קשר עם חבריהם. “הייתה אצלנו ילדה שעזבה ונסעה עם הוריה ללונדון. הילדים שמרו על קשר עם אותה ילדה, באמצעות מכתבים בהם הם ציירו לה מחוויותיהם בגן”. היא טוענת כי היא לומדת הרבה מילדי הגן. “אני רואה אצלם הרבה מאוד כנות, שמחת חיים, אהבה, וזה יוצר אצלי אמביציה  גם להנחיל להם ערכים הולמים מבחינה יהודית וציונית, וגם ללמד אותם היטב”.
אחד הפרויקטים המקוריים שלה הוא מפגשי שירה עם חבורת זמר של אזרחים ותיקים במודיעין, המגיעים לגן ומלמדים את הילדים שירי ארץ-ישראל.
אשתקד, היא בחרה בירושלים כנושא שנתי, ויזמה שלל פעילויות מקוריות הקשורות לנושא וביניהן הדלקת חנוכיות בגן על-ידי הורים שנולדו בירושלים, תחפושות בנושא ירושלים בפורים, של הילדים והצוות. חולצות מיוחדות, תפילות ושירים מיוחדים על ירושלים, שליוו את הפעילות השוטפת ושיאם היה במסיבת הסיום של הגן.

“חילונים ודתיים חוברים יחדיו”

סיגל כהן-עזריה מנהלת זה ארבע שנים את גן “דקלים” ברמת-השרון, הקולט ילדים בני שלוש עד גיל חובה. אוכלוסיית הגן היא הטרוגנית, וכוללת ילדים מרקע סוציו-אקונומי מגוון. סיגל היא גננת בעלת ותק של 21 שנה, בנוסף היא שימשה במשך שנתיים כרכזת השתלמויות לגננות בחמ”ד, תחת ניהולה של שרה תאומים.  כמו כן היא נמנית עם מייסדות בית-המדרש לגננות המהווה כדבריה “גולת כותרת חשובה בעשייתי החינוכית”.
הממליצים של סיגל ציינו בין השאר את העובדה, כי “בזכות אישיותה, ילדים חילונים ודתיים, חוברים יחד, תחת הנהגתה לקבוצה מגובשת. ילדים ממשפחות מצוקה נמצאים בגן ביחד עם ילדים ממשפחות אמידות מאוד, וההבדלים נותרים מחוץ לדלת. בעבורנו כהורים, ובעבור ילדנו, היא דמות חינוכית ממדרגה ראשונה”.
בעיניה הגן הוא מעין כור היתוך חיובי וטוב בין מעמדות ועדות. “גן דקלים, הוא גן רבגוני”, אומרת סיגל, “מגיעים אליו ילדים עם רקע דתי, מסורתי וחילוני. אני משתדלת ליישם בו את העקרונות  של חינוך לתורת ישראל, אהבת ישראל, וארץ-ישראל. אני מאמינה ביכולותיו של הילד, ומאמינה שצריך ליצור בגן אקלים חינוכי הולם לקידום היחיד והכלל גם יחד”.
כדוגמא לתהליך היא מביאה כמה דוגמאות.  “הייתה בגן אם ידועת שם בתחום התקשורת. בהתחלה היא הייתה די סקפטית לגבי התהליך האמוניי בגן, שאינו מבוסס חלילה על כפיה, אלא אך ורק על הבנה. בכל זאת היה לה קשה לקבל אותו. לאחר כמה זמן, משהו קרה לה, אמונתה התחזקה מאוד, וכיום היא אישה דתייה לכל דבר. יש כאן קרבה וחברות בין ילדים ממשפחות קשות יום לילדים שהוריהם פוליטיקאים, או אנשי תקשורת בכירים. הצלחתי לשכנע אב חרדי, שלא רצה להאמין בחשיבות יום העצמאות, לחגוג ולהסכים עימנו על חשיבותו הגדולה של החג”.
הפעילות בגן כוללת העשרת הילדים בידע נרחב ובמושגים רבים מאוד, לרבות  מושגי אקטואליה וחדשות חו”ל. סיגל משתדלת לבנות את תוכנית הלימודים יחד עם הורי הילדים, ולהפוך אותם לשותפים בעשייה החינוכית.
בין השאר היא פיתחה פרויקט ייחודי שנקרא “והקימו לי מקדש ושכנתי בתוכם”. “מדובר בהפיכת הגן לבית כנסת”, מספרת סיגל, “חלק מהגן הופך להיות ממש בית כנסת. לא פינת תפילה, כפי שזה קיים ברוב גני החמ”ד, אלא דגם ממשי של בית כנסת, על כל המשתמע מכך, כולל עזרת נשים.

חינוך לתזונה בריאה

דינה שוורץ מנהלת גן “צמרת” בשכונת חליסה שבחיפה היא בעלת ותק של 31 שנה במקצוע, אם לארבעה, וסבתא לארבעה.  בעלת תואר שני בחינוך, המשמשת גם כיועצת וכמדריכה.
גן “צמרת” מונה 35 ילדים. הוא הגן הדתי היחיד בשכונה, וקולט ילדים גילאי טרום חובה וחובה, רובם ממשפחות של עולים חדשים מאתיופיה ומחבר העמים, וחלקם הקטן ממשפחות ותיקות. “מדובר באוכלוסיה מגוונת ולפיכך החלטתי לפתח בגן פעילויות שיתנו ביטוי טוב וחיובי, הן לילדים והן להוריהם”.
מבין הורי הילדים מאתיופיה ישנם הורים המתקשים בשפה העברית. למענם, תיעדה דינה במצלמת וידאו את הפעילויות השונות בגן, כדי שיוכלו להתרשם ממה שילדיהם עושים בגן.
“היו הורים שבגלל קשיי השפה, חשו עצמם מקופחים”, אומרת דינה, “התיעוד הזה חיזק אצלם את ההבנה לגבי כל מה שנעשה בגן, והפך את תחושת הקיפוח לתחושת שוויון ושייכות מלאים”.
היא עודדה את הילדים להחליף ביניהם משחקים, כתוצאה הם ביקרו בבתי חבריהם והקשר בינם התחזק. דינה שיתפה לעיתים אחים גדולים בפעילות בגן וכך חיזקה את ביטחונם העצמי של הילדים.
כדי לחבר בין הילדים, וגם בין ההורים למרות הרקע השונה שלהם, היא יזמה ופיתחה מספר פעילויות וביניהן השמעת מוזיקה של העדות השונות ולימוד ריקודי עם המאפיינים כל עדה. בנוסף יזם הגן איסוף מוצרי מזון למשפחות, ואנשים נצרכים.
גולת הכותרת של הפעילות בגן היא בתחום טיפוח אורח חיים בריא. “אני דוגלת בתזונה בריאה ובאורח חיים בריא”, מספרת דינה, “נוכחתי לדעת שאצל משפחות רבות מאוד בגן, הנושא הזה כלל לא מוכר ולא ידוע. הכנתי מערכת לימודית בנושא תזונה בריאה, והבאתי להורים מרצות על תזונה בריאה”. העשייה הזאת יצרה לדבריה סקרנות ועניין גם אצל הילדים וגם אצל ההורים, ובעקבותיה חל שינוי משמעותי אצל חלק גדול מהמשפחות בגן בנושא תזונת הילדים.

איכות הסביבה לקידום הילדים

עירית שלי מנהלת גן רמב”ם בנתיבות היא גננת ותיקה בעלת ותק של 33 שנה. הגן מתאפיין בשילוב בין ילדים רגילים לילדים בעלי צרכים מיוחדים [ראו אתרוג גיליון 47, אדר-ניסן תש”ע]. בנוסף, רוב רובם של המשחקים ואביזרי הלימוד בגן הם על טהרת השימוש החוזר בחומרים. פינות משחקים עשויות מכוננים של מחשבים ישנים, עציצים מצמיגים ישנים, ריהוט שנזרק לפח, הפך להיות פינת עבודה ולימוד קסומה, נעליים ישנות הפכו לעציצים וההשקיה נעשית באמצעות מי גשם, שנאגרו, ועוד ועוד. הכול מלא עושר חזותי וחדוות עשייה שממלאת את ילדי הגן אושר ושמחה.
הרעיונות המקוריים, היוזמה, היצירתיות, הם כולם של עירית שלי, ולשם כך היא נעזרת כמובן בצוות החינוכי שלה, כאשר הילדים וההורים מהווים חלק בלתי נפרד מהצוות.
ממליציה של עירית כתבו בין השאר: “עירית נוקטת באופן מעשי עמדה מובהקת שכל אדם זכאי ליחס ולכבוד שווים, וכך היא גם נוהגת עם ילדי הגן שלה, מוגבלים ורגילים כאחת. היא גננת יוצאת דופן באישיותה. תרומתה, מסירותה, האהבה והנתינה שלה לילדי הגן, הופכים אותה בעיננו לגננת הטובה מכולן!”.
היא עצמה זוקפת את ההצלחה שלה לזכות בנה אביחי: “אביחי הוא חרש - עיוור. כילד לא נתנו לו הרבה סיכויים, אבל בזכות האישיות שלו, הוא הגיע להישגים. הוא למד במסגרות לימוד רגילות, ובשנת 2002, הוא זכה להיות חתן התנ”ך העולמי. כיום הוא יועץ השקעות בכיר בחברה פיננסית מובילה. הוא לימד אותי להעריך אחרת את החיים: לא לזלזל לעולם באף ילד, לתת ביטוי מרבי לכל ילד, גם ובפרט אם יש לו קשיים פיזיים, או אחרים, להתאים לילד את הצרכים המתאימים לו. לפעמים מגיעה אליי אמא דואגת ובוכה על הילד שלה. אני מסבירה ומספרת לה שאני מבינה בדיוק מה היא חשה, מראה לה שזה לא סוף העולם, ונוטעת בה תקווה ואמון. אני לא אתן לילדים מיוחדים ליפול, או לאבד את אמונתם בעצמם. העבודה שלי איתם לימדה אותי עד כמה הם חזקים וראויים להערצה. עבודה עם ילדים כאלה במסגרת הגן שלי רק מחזקת את שאר הילדים, במובן של אמונה עצמית גדולה וידיעה שכולם, גם המתקשים מאוד ויוצאי הדופן, יכולים ומסוגלים להצליח!”.

מתוך אתר הסתדרות המורים

חזרה לעמוד הקודם
 
> חיפוש באתר
חפש:
> נותני שירות > הצג בפריסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לחדר מורים 2008