מאת: טל רוט
במהות הכי בסיסית שלהם, ילדים אוהבים ללמוד.
ילד מגיח לעולם וכל רצונו הוא לגלות אותו.
הסקרנות היא אחת התכונות הכי ראשוניות שקיימות אצלינו בתור בני אדם. אפשר להגיד שהיא האוויר לנשימה של החיים שלנו. בלעדיה פשוט לא היתה סיבה לקום בבוקר.
כשאנחנו ניגשים ללמידה של נושא חדש אנחנו ערומים כביום היוולדנו. חשופים מאוד לכל דבר שהעולם נותן לנו במתנה, פגיעים כתינוק שצץ לאוויר העולם.
ילד שהולך לבית הספר ועוסק ברוב שעות הערות שלו בלמידה, נמצא במצב רגיש מאוד. פגיע מאוד, ממש כמו אדם שפותח לבו לאהבה.
לא סתם יש כל כך הרבה ילדים (שהופכים לאנשים) שמתקשים ללמוד.
ילדים נדרשים מגיל כל כך צעיר להיות פתוחים לידע, להכיל אותו, לדעת להשתמש בו ולשלוף אותו בזמן המדויק תוך כדי התמודדות עם ביקורת של ההורים, של המורים, החברים ובעיקר הביקורת שלהם לגבי עצמם.
בעולם התחרותי שאנו חיים בו כיום כמעט ואין מקום והזדמנות להיות חלש. להיות פגיע, לחוות קושי, לצמוח בצורה עדינה ובריאה.
הציפייה היא לכסות על הקשיים, לעגל פינות, להלחם בכל הכוח, לשרוד.
הילדים של היום הם מאוד מפותחים מבחינת מודעות עצמית. לא פלא שמספר הילדים בעלי קשיי למידה הולך וגדל.
יותר ויותר אני נתקלת בילדים שפשוט מסרבים להדחיק את הבעיות שלהם, מסרבים להשתיק רגשות, ומסרבים להתחבא.
הם מביעים את התסכולים שלהם באופן די ברור וממש דורשים מהמבוגרים סביבם לאפשר להם סביבת למידה תומכת, רגישה, מודעת, ומתפתחת.
אז החלטתי להענות לבקשתם. שהיא בעצם בקשתי כלפי עצמי.
למידה, לעומת מה שהורגלנו לחשוב, היא לא שינון והיאחזות בחומר, אלא עצם התשוקה לחיים, הצורך שלנו בהתפתחות והתרחבות, יצירתיות, ביטוי עצמי ותקשורת עם העולם.
ילד שלומד ללמוד מתוך המקום הזה מקבל שקט שמתוכו נוצרת עשייה.
כדי לקבל את השקט הזה צריך לעבוד על כמה תחומים:
זיהוי ומודעות לדפוסי למידה.
יצירת מרחב אישי פנימי וחיצוני ללמידה.
הצפת הרגשות ופיתוח היכולת להכיל אותם ולהשתמש בהם.
עבודה על ערך עצמי וחשיבה חיובית.
עבודה על משמעת, סדר, ארגון וזמנים שנובעים מתוך הבנה ורצון של התלמיד.
הגדרת מטרות ויעדים ומעקב סדיר אחריהם.
פיתוח חשיבה יצירתית.
עבודה על שיתוף מידע.
זיהוי מקורות הנאה והנעה.
תרגול גופני וזיהוי מסרים מהגוף.
מודעות לביקורת ודרכי ההשפעה שלה עלינו, והתמודדות איתה.
הדבר הכי חשוב כאשר עובדים עם ילד הוא ללמוד בעצמך את כל מה שאתה מלמד אותו.
ילדים מזהים אמת כמו גלאי מתכות יוקרתי ומרגישים בדידות כשהם מזהים שהם היחידים המתמודדים עם קשיי הלמידה.
הדבר היפה ביותר בלמידה הוא שהיא כמו אבן שנזרקת למים עמוקים, היא פוגעת באחד, אבל יוצרת סביבה עוד ועוד מעגלים,
התנודות של המים מרגיעים אותנו ואת כל הסובבים.
הדרך היחידה ליצור שינוי בחברה ולהתפתח למקום השקט שכולנו שואפים אליו היא להסיר ביחד את הקליפות וללמוד לאט לאט לעמוד, ביחד עם הילדים שלנו, עם החברים שלנו, חשופים כביום היוולדנו,נרגשים כמו בהתאהבות הראשונה, עם עיניים פקוחות ללמידה.
אני עוד לא פגשתי ילד שלא נולד ללמוד. וגם לא מבוגר.
בהצלחה לכולנו...
