מאת: אורי אופיר

ספר יונה נקרא בהפטרת תפילת מנחה ביום כפור.

ההפטרה מדגישה את חשיבותה של "התשובה" (המתוארת החל מפרק ג' ) הקשורה ליום הכיפור.

בהתייחס לכך, נשאלת השאלה מה צורך היה בקטע המקדים ,סיפורו של יונה בספינה ובבטן הדג ( פרקים: א' ב' ). האם קטע זה הינו חלק מסיפור  "התשובה" הכולל ? או ,האם לקטע זה יש מסר רוחני  בפני עצמו  ואם יש מהו? .

כדי לענות על שאלות אלה  נתאר את הסיפור  (המתואר בפרקים א'  ו-ב'). לפי  פשוטו של מקרא  ולפי הפרושים הקיימים.

ה' מצווה את יונה ללכת אל נינווה בירת אשור ולהתריע  בפניה על חטאיה.

יונה  מנסה להתחמק מהשליחות הזו, לדעת המפרשים,כיון שיונה יודע  שאנשי נינווה הגויים יחזרו בתשובה מהר , לעומת עם ישראל ואז יהיה בכך קטרוג על עם ישראל.

יונה מנסה לברוח למקום הנקרא תרשיש, במחשבה שבחו"ל לא תוכל לשרות עליו הנבואה.

כבר בתחילה יונה משלם שכר הנסיעה כולה,דבר שאינו מקובל. יש דעה האומרת שעשה זאת כדי לזרז את הספנים שיצאו מהר.

ה' הטיל סער,  וייראו המלחים, כל מלח זעק לאלוהיו .כדי להקל על האוניה הם הטילו את כלי האוניה לים.

היחיד שאינו מתפלל הוא יונה, היורד לירכתי הספינה ונרדם.

רב החובל מעיר את יונה ברכות ופונה אליו בבקשה להתפלל.

לאור כך שהמלחים רואים שרק הספינה שלהם נקלעה לסער ולא הספינות האחרות העוברות מצידיה, הם מגיעים למסקנה שהגורם לסער נמצא בספינה.

הם מפילים מספר פעמים גורל (גורלות).  בכל פעם נפל  הגורל על יונה . עובדה המלמדת שאין זו מקריות.  לאור  כך המלחים שואלים את יונה מספר שאלות:

בגלל מי (אתה חושב ) הסער הפוקד אותנו? מה מלאכתך? מהיכן אתה מגיע:  ארצך? עמך

בהתחשב במצב, לכאורה קיימת אי רלוונטיות בחלק משאלות, לאור כך המפרשים מדגישים שהכוונה היא אינה מה מלאכתך? מהו מקצועך? אלא שאלו אותו , שמא בעבודתך חטאת? שמא גורם החטא הוא מארצך, או אולי מעמך.

פרוש זה מתקבל גם מעצם תשובתו של יונה. כשהוא עונה "עברי אנוכי" הוא עונה על השאלות :ארץ ועם. כשהוא עונה "את אלוקי השמים אני ירא", הוא מדגיש שאין לחשוד בו שחטא.

לאור כך המלחים  ודאי המשיכו להקשות עליו ושאלו , אם כך, מדוע הסער פוקד אותנו? יונה גילה להם "כי מלפני ה' הוא בורח". לאחר שיונה אמר להם זאת הם ייראו יראה גדולה.

גם לאחר מכן, המלחים נוהגים בו ברכות ופונים אליו בשאלה. "מה זאת עשית?"  כלומר, מדוע עשית זאת?

המלחים לא מחליטים עבורו, הם מתייעצים איתו : "מה נעשה וישתוק הים מעלינו?". יונה הוא הנותן להם את הפיתרון "שאוני והטילוני אל הים"

המלחים לא מטילים את יונה למים. הם בתחילה חתרו להגיע ליבשה. לאחר שלא הצליחו התפללו אל ה'  , אחר כך הם נשאו את יונה ,רק בסוף הם הטילו אותו למים, אשר נרגע מזעפו.

סוף דבר, הם זובחים ,  מכירים תודה לה'   ונודרים להתגייר.

יונה נבלע על ידי דג. בצר לו מתפלל יונה אל ה', ומסיים את תפילתו  בדומה למלחים :בזבח ונדרים ,כדברי הכתוב: "אזבחה"  ו"אשר נדרתי אשלמה ישועתה לה' ".

לאחר שבררנו פשוטו של מקרא ניתן להסיק מספר מסקנות, שאולי יכולים ללמד אותנו  משהו לחיינו:

היחס לחשוד:

לאורך כל הסיפור, יונה חשוד כגורם לסער. אך למרות זאת  המלחים מתנהגים אליו ברכות ובזהירות. גם לאחר שיונה הודה (שהוא בורח מה' ) והיה להם יסוד סביר לאשמה, הם פונים אליו שיחליט לגביו. גם לאחר שהוא מחליט המלחים מנסים לפתור את הבעיה בדרכים שונות, מבלי לזרוק אותו, אך לא מצליחים.רק בסוף , בלית ברירה הם מטילים אותו למים.

המלחים הם דוגמא לאמור באבות "הוי דן את כל האדם לכף זכות"

אמונה בה'

הסיפור מתחיל בנביא שהינו סמל לאמונה ב-ה', אשר  מנסה לברוח מ-ה', פעולה שעל פניה  מלמדת על חוסר אמונה.

במקביל לסיפור זה עולה סיפורם של המלחים. שתחילה עובדי עבודה זרה היו ובסוף הגיעו לאמונה.

שני התהליכים הם מקבילים והפוכים.

מתברר שסיפור הסער לא השפיע על יונה. הוא לא התפלל כפי שכולם עשו, יותר מכך הוא הלך לירכתי הספינה ונרדם. גם לפני שמטילים אותו למים  יונה לא מתפלל (לעומת המלחים שמתפללים בדבקות).

רק לאחר שיונה נבלע על ידי הדג, נלחץ בבטנו ,יונה פונה בתפילה אל ה'.

ובסופו של תהליך מגיע לאותה נקודה רוחנית  שהמלחים הגיעו אליה.

מנקודה זאת יונה מתאים כבר  לתפקידו  "ויהי דבר ה' אל יונה שנית" ומכאן הוא מתחיל את נבואתו.

האדם ויעודו

יונה הנביא קיבל תפקיד ללכת ולנבא על נינווה, יונה הגיע למסקנה   שלא כדאי לבצע את השליחות הזו, יונה אינו רק מגיע למסקנה זו. הוא גם פועל ברוח המסקנה שלו.

מהשמים מלמדים אותו שלא יעזור לו דבר , הוא חייב למלא את אשר צווה.

מכאן למוסר השכל  הכללי, לכל אדם יש יעוד. בסופו של דבר הוא ימלא אותו. בדרך הקלה, או בדרך הקשה.

זה שאומרת התורה שיש לאדם היכולת לבחור ללכת בשרירות ליבו "בשרירות לבי אלך " .או לבחור בדרך הטובה והיא מציעה  לאדם "ובחרת בחיים".

מקור המאמר: http://www.reader.co.il